האם חובה ללמד את הערבים שבע מצוות

בוודאי שאנו צריכים לנסות בכל הדרכים שהם לא יהיו אויבים. אני רק מזכיר שכדי שהם ייחשבו כגר תושב, לא מספיק שיקיימו באופן יבש את שבע המצוות, אלא הם צריכים לקבל אותם מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל, ובנוסף לכך לקבל אותנו כריבונים על הארץ ולהיות שותפים באתגרייה, כפי שמובא בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כדי שיהיו ממוקדים יותר (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :

ה – שמירת הארץ

מגורי נכרים בארץ ישראל א. החזון של עם ישראל בארצו, הוא להקים חברה שכולה שותפה באידיאלים הגדולים של התורה. לכן רק גויים שחפצים להיות שותפים לחזון, יכולים להישאר בארץ, וגויים שאינם מעוניינים בכך, אנו מצווים לגרש כדי שלא יפריעו להתממשותו. שני איסורים נזכרו בתורה ביחס למגורי נכרים בארץ ישראל: א – "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ…" (שמות כג, לג), כלומר באחריות המדינה לגרשם. ב – "… וְלֹא תְחָנֵּם" (שמות ז, ב), היינו שאסור למכור קרקע או בית לגוי, כדי שלא לתת לו חניה בארץ. איסורים אלו אינם חלים על גויים שעונים על הגדרת 'גר תושב', היינו ששומרים את שבע מצוות בני נח מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל, ומקבלים את הריבונות של עם ישראל על ארצו כציווי התורה, ונושאים בעול האתגרים הלאומיים. ב. אלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גניבה וגזלה, איסור קללת ה', איסור אכילת אבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחברו. ג. כיום שאין היובל נוהג (עי' בהלכות שביעית ויובל י, ה), אין לבתי הדין סמכות לקבל 'גר תושב'. אמנם בשעת הדחק איננו מצווים לגרש כל מי שעונה על הגדרת 'גר תושב', כמו למשל רוב בני העדה הדרוזית, וכן ערבים הגונים וטובים. אבל את אלו שאינם עונים על הגדרה זו, ובוודאי את אלו שעוינים אותנו, אנו מצווים לגרש כאשר אין בדבר חילול ה' לעיני העמים, או לפחות לנסות לעודדם בדרכי שלום ובאופן יזום לעזוב את ארצנו, תוך מתן עזרה כלכלית עבור כך. ואת אלו שאינם עוינים אותנו, יש לכבד ולאהוב כמו כל גוי.