מה דין שימוש במדיח בימות השנה לחלבי ובשרי לדעת הרב?
שלום
לדעת רוב הפוסקים אפשר להשתמש במדיח אחד לחלבי ובשרי או פרווה – זה אחר זה.
אלא שצריך להקפיד לפנות את השאריות בעלות הממשות מהכלי ולרוקן את מסננת הניקוז,
והרוצה להדר ידיח את פעם אחת "על ריק" בין חלבי לבשרי או פרווה.
פירוט ומקורות:
הרב משה פיינשטיין (אג"מ או"ח א, קד, ח"ב יו"ד כח- כט. ח"ג יו"ד י- יג או"ח נח) התיר להשתמש במדיח חלבי ובשרי זה אחר זה, ובמגשים נפרדים, מפני שסבר שחום המים במדיח נמוך מיד סולדת בו והסבון פוגם את המאכלים .
והרב עובדיה יוסף שליט"א הקל עוד יותר להתיר הדחת כלים בשריים וחלבייים ביחד – לאחר הסרת המאכלים שבעין . (´אוצר דינים לאשה ולבת´ וב´איסור והיתר´ שכתב הרב יצחק יוסף)
אבל הרב רוזן (תחומין יא עמ´ 130 ) חלק עליהם וכתב שהמציאות שונה
א. הסבון לא פוגם ב. יש שלב שבו אין פי שישים במים כנגד שריות מאכל . ג. המים במדיח רותחים ככלי ראשון ולא ככלי שני .וכנראה שהרב פיינשטיין דיבר במדיחים שונים ומיושנים.
ומסקנתו היא ש"אם יקפידו לגרוף את הלכלוך הגס לפני ההדחה, וגם את המעט מזעיר שישאר בתחתית המכונה יקפידו לנקות ולנקר בין הדחה להדחה, יתכן שיש מקום להקל מצד המציאות. גם אז, לענ"ד רצוי להפעיל המכונה "על ריק" בין הדחת בשר לחלב ואיפכא, לניקוי ומירוק השמנונית. אמנם, לענ"ד, ראוי לגדור ולאסור גם זאת, "שכן נתת תורת כל אחד בידו", וחיישינן לשיכחה כמש"כ הרמ"פ זצ"ל בתשובתו"
הרב אליעזר מלמד שליט"א סובר שגם אם הסבון פוגם – לוקח לו זמן עד שהוא מתערבב במים כך שכנראה יש שלב שבו המים ראויים לשתייה ורותחים וממילא בהדחת לי בשר וחלב יחדיו יש חשש לבישול בב"ח .
ולכן אין להכניס למדיח כלים חלביים ביחד עם כלים בשריים או כלים פרווה וכן להפך.