שאלה

שלום
כשאנחנו מתפללים שה' יגאל אותנו ויבוא המשיח. איך זה יקרה בדיוק? כלומר פתאום נשמע קול שופרו של משיח? כי מצד שני גאולתן של ישראל קימעא קימעא ואנחני רואים את התהליכים של הגאולה אבל מה הנקודה שאנחנו מתפללים אליה?

דבר שני שמעתי שככל שהגאולה קרובה, ע"פ הקבלה יש איזה ניסור שקורה בשמים וככל שמתקדם בהכרח שהצרות יתגברו. מצד שני ידוע שהמעשים והתפילות יכולות לשנות את הדין לרחמים אבל מצד שני זה הכרח?

רב משיב

א. כמו שהגאולה לפני 78 שנים לא קרתה בבת אחת, גם המשיח לא יבוא בבת אחת כמו סופרמן ויביא את הגאולה השלמה, אלא כמו שהיה בזמן ר' עקיבא ובר כוכבא, שאדם גדול ברוח ובחומר יעשה דברים גדולים ברוח ובחומר בדרך הטבע. יתכן שדברים יקרו יותר מהר, כמו שהיה פוטנציאל גדול לאחר מלחמת ששת הימים, אבל גם יתכן שיקרו לאט. הכל תלוי בנו. כלומר בעם ישראל כולו. אנחנו צריכים להיות מוכנים למשימות חשובות, כמבואר ברמב"ם (שופטים – הלכות מלכים יא,ד) שגם אחרי שיבוא המשיח יש עוד הרבה עבודה עד הגאולה השלמה וצריך להתכונן למשימות לאומיות חשובות. וז"ל – "ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו… ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה', הרי"ז בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בודאי". מן הסתם לא מדובר שילחם את המלחמות הללו לבדו…


ב. הצרות כבר גברו, גם בשואה וגם אחריה, אם היינו מבינים ומתקנים ונלחמים באוייבנו כראוי, סביר שכבר היינו עם בית מקדש.


ג. מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מתפילה? כדי שבית המקדש לא יהיה חיצוני לאומה, אלא באמת מבטא את מעלתה, צריך ליישם את ערכיו בארץ.


זוהר (ב,רכא,א) – "כל מה דברא קודשא בריך הוא בעלמא דין, ברא ליה כגוונא דלעילא, וכולא אתרשים בעבידת משכנא. תא חזי, בשעתא דאמר ליה קודשא בריך הוא למשה עביד משכנא, הוה קאים משה תוהא, דלא ידע מה למעבד, עד דאחזאי ליה קודשא בריך הוא בעינא, כמה דכתיב 'וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר', מאי בתבניתם, אלא אוליפנא דאחמי ליה קודשא בריך הוא למשה דיוקנא דכל מלה ומלה כההוא דיוקנא דלעילא, וכל חד וחד הוה עביד דיוקנא דיליה כדיוקנא דאיהו אתעביד בארעא".


א"כ המקדש הוא עולם קטן, הוא הגרעין של כל העולם, וכל דבר בו מאיר בכל העולם בעניין המקביל אליו. ולכן כל כך חשוב לעשות בו הכל במדויק ובכוונה הראויה לו.


הארון ובו הלוחות וספר התורה בקודש הקדשים, הוא המקודש ביותר. כלומר התורה בראש. מתוך התורה יוצאים המנורה מצד אחד שמבטאת את החכמה, היינו כל שבעת חכמות העולם, והשולחן מצד שני שמבטא את הפרנסה והעושר הגשמי. ואח"כ המזבחות – מזבח הקטורת ומזבח העולה, שמבטאים את מסירות הנפש לדברים שבקדושה (מזבח הקטורת כנגד עבודת התפילה שמביאה לידי ביטוי את הכיסופים לדבקות בה'. ומזבח העולה כנגד מסירות הנפש בפועל לכל הערכים).


כאשר נחיה כראוי את הערכים הללו – בית המקדש יהיה כבר בנוי באופן רוחני ומה שנצטרך זה רק לבנות את גשמיותו, כפי שכותב הרמח"ל:


רמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' קנו) – "ועתה הודיע לך סוד אחד עצום ורב מאוד, ועל כן תתגבר בשכלך לרדת אל עומק הדברים. דע, כי זה הבית העתיד הוא שראה אותו יחזקאל הנביא מיד אחר חורבן הראשון. ואתה כבר שמעת כי לא פסק הבית למעלה גם כי חרב למטה. כי הלא לא נבנה הבית למטה רק ברוב חוזק המאורות והתגברם להאיר ממדרגה למדרגה, ויגיעו אל העולם הזה, וגם עשו הבית אשר עשו. וכאשר חסר הכוח הזה, לא היה עוד זה הבית למטה; אך לא מפני זה חרב למעלה, רק הוחשך ולא האיר כבראשונה.


ונמצא שבזמן שלמה היו שני הבתים, העליון והתחתון, מכוונים. על כן מצאה השכינה מנוח ושרתה בו. אבל השני, שלא היו דומים זה לזה, לא שרתה בו שכינה. אבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה, ואז יבנה סביבותיו בניין חמרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בניין בבניין להיות אחד, לא יתפרדו זה מזה, והכבוד יהיה שורה בו בגילוי גמור. והוא העניין שנאמר עליו "ונגלה כבוד ה' וראו" וכו'. ואז תהיה השלווה גמורה בלי הפסק כלל ".


 


ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן