ברכת ליישב בסוכה

אכן בשנים האחרונות הרב השתכנע להכריע כדעה שהזכיר בהערה בספר, ומובאת כעת בפניני הלכה לילדים שנכתב על פי המהדורה האחרונה שכתוב בה כך: "למנהג אשכנז, העומד לאכול שיעור שחייבים לאוכלו בסוכה, יצמיד את ברכת 'לישב בסוכה' לאכילתו. ואם אינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מאכל או יין. ואם אינו מתכוון לאכול כלל, רבים נוהגים שלא לברך, ויש נוהגים לברך על השהייה, וכך ראוי לנהוג." הערה – "דעת רוב הראשונים ומהם: בה"ג, רב האי גאון, רי"ף, רמב"ם ורש"י, שכל אימת שאדם נכנס לסוכה לשם מצווה, ואפילו הוא מתכוון לשבת בלבד, יברך. וכך נוהגים עולי תימן, וכך דעת הגר"א למעשה. לעומת זאת, דעת ר"ת, העיטור, רב יהודאי גאון ועוד גאונים, לברך על האכילה בסוכה, וכך נוהגים רוב ישראל (שו"ע תרלט, ח, ומ"ב)… לט"ז, ח"א, מ"ב תרלט, מח, וחזו"א, כל מה שנהגו לברך על האכילה, הוא כאשר מתכוונים לאכול, אבל מי שנכנס לשבת בסוכה ויודע שבכל משך שהייתו בה לא יאכל, יברך על שהייתו. ולמאמ"ר ח, מברכים רק על אכילה שחייבים לאכול בסוכה. ורבים מיוצאי אשכנז נוהגים, שאם אין מתכוונים לאכול כשיעור שמחייב סוכה, מברכים גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר, מפני שהעיקר כדעת הסוברים שיש לברך גם על שהייה בסוכה, אלא שהואיל ונהגו לברך על אכילה, טועמים דבר ואגב הברכה על אכילתו מברכים על הסוכה. וכשאין רוצים לטעום, רבים נוהגים שלא לברך, ויותר טוב לברך כדעת רוב הראשונים וכמה מגדולי האחרונים. ועיין בהרחבות ה, ט-י."