ברכת הטוב והמיטיב

מי ששמח מאוד יכול לברך שהחיינו. ברכת הטוב והמטיב נתקנה על הנאה מוחשית של שני אנשים יחד, וברכת שהחיינו נתקנה גם על שמועות טובות ששמחים בהם מאוד. אך מי ששמחתו מהולה בעצב עמוק על המחיר (כמוני), לא יכול לברך.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

שהחיינו והטוב והמטיב

ו. כאשר השמחה שייכת לאדם אחד – יברך 'שהחיינו', וכאשר השמחה משותפת לשני אנשים ויותר – יברכו 'הטוב והמטיב', שכך הוא פירושה של הברכה: 'הטוב' לי, 'והמטיב' לאחרים.

לכן בני זוג שקנו לעצמם שולחן או תנור, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואילו אדם שקנה לעצמו בגד, יברך 'שהחיינו' אף שגם אשתו שמחה שלבעלה יש בגד חדש, הואיל והשמחה המוחשית נוגעת רק לזה שלובש את הבגד, וברכת 'הטוב והמטיב' היא דווקא על טובה מוחשית, ואילו ברכת 'שהחיינו' היא גם על שמחה שאין בה הטבה מוחשית, כדוגמת שמועה טובה או ראיית חבר טוב (להלן).

שמועות טובות ורעות

כא. שותפים שהשקיעו בדבר מסוים ונודע להם שהשקעתם הניבה רווחים גדולים במיוחד, מעל ומעבר למצופה, יברכו 'הטוב והמטיב', ואדם אחד שהרוויח יברך 'שהחיינו'. שמע שאירע לו הפסד גדול, והוא עצוב מכך, יברך 'דיין האמת'. אבל אם חשב שהוא עומד להרוויח רווח גדול ונודע לו שלא הרוויח, אף שהוא עצוב מאוד, לא יברך, כי בפועל לא הפסיד דבר שהיה ברשותו.

כב. נתבשר שהחליטו להעלות את שכרו מעבר לעלייה המקובלת, או שקיבל העלאה לא צפויה בדרגה, יברך 'שהחיינו'. קיווה להתמנות לתפקיד מסוים, ושמע שבחרו בו, יברך 'שהחיינו'. ומנגד, מי שפיטרו אותו מעבודתו או שהפחיתו מאוד בשכרו, וצר לו על כך מאוד, יברך 'דיין האמת'.

כג. מי שהעלילו עליו עלילה והעמידוהו למשפט וגזרו עליו עונש, יברך 'דיין האמת'. היה צריך להרוויח סכום גדול ולא נתנו לו, ותבע אותם למשפט וזכה, יברך 'שהחיינו'.

כד. מכיוון שמברכים 'שהחיינו' גם כשאין הנאה מוחשית, אם שמע שמישהו שקרוב אליו מאוד הרוויח רווח גדול במיוחד, והוא שמח בזה – יברך. ואם שמע שהפסיד הפסד גדול מאוד, והוא עצוב מזה – יברך 'דיין האמת'. וכן השומע על אדם כשר שנפטר, והוא מצטער מכך מאוד, אף שאינו משבעת קרוביו, יברך 'דיין האמת'.

כה. מי שהתבשר שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה, או שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי או במבחן חשוב אחר, אם הוא שמח בזה מאוד, יברך 'שהחיינו'.

כו. המקבל פרס הוקרה של כבוד, כגון תואר דוקטור כבוד, או שסיים את לימודיו וקיבל תואר בכיר או דרגת קצונה, או שנבחר להיות רב – יברך 'שהחיינו' בעת קבלת השמועה או בשעת הטקס.

כז. שכח לברך בעת ששמע את השמועה הטובה או הרעה, יכול לברך כל עוד הוא שמח מאוד או עצוב מאוד ממנה.