ברכות

כן

אמירת חצי פסוק

בגמ' במסכתות תענית כז ומגילה כב כתוב כך: "כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה".

רבים מהפוסקים כלל לא הביאו זאת להלכה (רמב"ם,רי"ף,שו"ע,רמ"א ועוד), אמנם רבים כן הביאו (ר"ן, כלבו המאירי ועוד), אלא שנחלקו מתי קיים האיסור לדעה זו ומתי לא:

החיי אדם (כלל ה׳ ס״ב) כתב שהאיסור הוא דוקא בדרך קריאת פסוק של בעל הקורא וכפי המקרה שהובא בגמרא (לכן לדוגמא כאשר בעל הקורא דילג על פסוק בקריאת התורה – יסיים את הפסוק שנמצא בו ולא יפסיק באמצע כדי לחזור לפסוק שדילג עליו), שאז עלולים לחשוב שזהו כל הפסוק.

בשו״ת יכין ובועז ובמגן גבורים (סי׳ נא סק״ג) כתבו שהבעיה היא הבנת המשמעות, ולכן במקום שיש אתנחתא    או זקף קטן אפשר להפסיק, משום שבכה"ג אין מקום לטעות בהבנת משמעות.

זה מסביר את המנהג לומר בשעת הגבהת ספר התורה – 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, על פי ה' ביד משה', למרות שהמילים "על פי ה' ביד משה" הם חצי פסוק שתחילתו בפרשת הענן (בהעלותך) – "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו, את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה".

וכן הביא בילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן קלא – מהלכות נפילת אפים סעיף יז): "גם היחיד שאומר י"ג מדות בטעמי המקרא, רשאי לסיים במילת 'ונקה'. ואין לחוש בזה משום מה שאמרו 'כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה', שסוף סוף עיקר ותכלית כוונתו אינה לשם קריאה ממש, אלא לבקש רחמים, ולכן אינו צריך לסיים כל הפסוק". וק"ו לציבור שאינו אומרן בטעמים, וכדברי הח"א הנ"ל.

באו"ח סימן רפט מובא דיון האם מותר להתחיל בקידוש היום מ'על כן ברך ה' את יום השבת' (אמצע הפסוק)? (הפסוק השלם נמצא בעשרת הדברות- "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו").

לדעת המ"ב וכה"ח בשם החסד לאלפים, אין להתחיל משם, שכן כל פסוק שלא פסקו משה אנן לא פסקינן ליה (אולי זה קשור לסברת הח"א הנ"ל). אמנם ברב פעלים כתב בשם יכין ובועז, שפיסוק הטעמים הלכה למשה מסיני ולכן כל מקום שיש פסק או אתנחתא בטעם, מותר להפסיק, וזה נקרא פסקיה משה, ולכן יכול להתחיל מ'על כן ברך ה' (ואכן בסידור קול אליהו פסוק חלקי זה הובא בסוף סדרת הפסוקים של הקידוש).

וכ"פ ביבי"א להקל (חלק ג' חלק אורח חיים סימן יד בגליונות ומילואים הערה 10) והביא ראיה לזה ממה שכתוב בסדר עבודה של יום הכיפורים שהשליח ציבור אומר הפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'. ורק אחר כך היה מכוין לגמור ואומר להם תטהרו. וכ"כ ביחו"ד חלק ג' (סימן יג, סוף ד"ה במסכת), ובגליונות וציונים שם הביא ראיה להקל מהמנהג לומר בקריאת שמע שעל המיטה, יושב בסתר, ומסיימים כי אתה ה' מחסי (באמצע פסוק).

באול"צ כתב שאולי הכוונה בגמרא דווקא בציבור, אבל ליחיד מותר. ובצי"א (יט,ז) כתב על פי הכלבו והמאירי שכל האיסור הוא רק בתורה ובנביאים ולא בכתובים. ביביע אומר פסק להקל (חלק ג' חלק אורח חיים סימן יד בגליונות ומילואים הערה 10) והביא ראיה לזה ממה שכתוב בסדר עבודה של יום הכיפורים שהשליח ציבור אומר הפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'. ורק אחר כך היה מכוין לגמור ואומר להם תטהרו. והניף ידו שנית בשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן יג, סוף ד"ה במסכת), ובגליונות וציונים שם הביא ראיה להקל מהמנהג לומר בקריאת שמע שעל המיטה, יושב בסתר, ומסיימים כי אתה ה' מחסי (באמצע פסוק). ע"ש.

למעשה כיון שהדין דרבנן ורבים לא הביאוהו כלל להלכה, ניתן להקל ולהישאר עם המנהג שלא מפסיקים פסוק באמצע עניין כדי לא לשבש את הבנתו. כמו כן כאשר ניכר שאין זה כל הפסוק, מותר, וכגון הרוצה לכתוב חצי פסוק, יכתוב- וכו', או יעשה שלוש נקודות… כפי שמופיע בספרים רבים.