ברכות

פניני הלכה ברכות ח, יג – על פריכיות אורז נתעורר ספק, משום שדרך הכנתן אינה בבישול אלא על ידי ניפוח גרגירי אורז בחום והדבקתם זה לזה על ידי לחץ וחום. יש אומרים שברכתן 'האדמה', ויש אומרים 'שהכל', וכמדומה שהמנהג הרווח לברך עליהן 'שהכל'. ולאחריהן, לכל הדעות מברכים 'בורא נפשות'.[1] [1]. לרשז"א, אול"צ יד, כא; חזו"ע (ט"ו בשבט ברכות עמ' קפד), 'האדמה'. לרב אלישיב ופתחי הלכה לד – 'מזונות' (שעה"ב כג, 582). לרב אליהו ולרב פישר 'שהכל' (וזה"ב עמ' 108-109). והבוחר יבחר. והמנהג לברך 'שהכל'. על פריכיות חיטה ראו ו, יג. יש לציין שעל פי דברי הרב לגבי פרכיות חיטה, יש יותר מקום לברך גם על פרכיות אורז מזונות. וכמדומה לי הקטן שכך המנהג הרווח, וכדי לא לסבך את האנשים כך היה נכון להורות. מישהו כבר העיר לרב שעל פי מה שכתב לגבי פרכיות חיטה צריך כך לשנות לגבי אורז, והרב השתכנע, אבל בגלל שהצטער שלא כתב כך כאשר שינה לגבי חיטה, הפסתי את דעתו בכך שאורז שאני וכו', ולצערי הוא קיבל את דברי התנחומין שלי. אנסה בעתיד לשנות זאת.