הרב כתב לי בתשובה את הדברים הבאים: 1. "על המחיה" לא פוטר פירות אדמה, אלא 'על הארץ ועל הפירות' פוטר פירות אדמה" – אשמח לדעת בבקשה איך זה מסתדר עם הסברא שהמילים "ועל תנובת השדה" פוטרים את הפירות וכך גם פסק בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף החדש (קעד, יד) . האם הרב חולק על כך ? האם זה משנה מה נחתם בברכה ? 2. "לא נראה שהספרים שערי הברכה, פסקי תשובות וברכת ה' נכללים כפוסקים שניתן לומר בהצטרפותם שמדובר על רוב הפוסקים" – לא אני כתבתי שמדובר ברוב הפוסקים אלא הרב מלמד. מהו התכוון אם כן ? 3. כשכתבתי "הימנעות מחילוקים" התכוונתי לומר במובן של חילוקים בין המאכלים. חשבתי להציע שאולי ניתן לומר שכשאדם אוכל "מעין שלוש" ו"בורא נפשות" שפשוט יברך את שניהם ("על המחיה" ואז "בורא נפשות") במקום להתחיל לחשוב מהו בדיוק אכל וכו' או שיברך באופן קבוע הפוך. למיטב ידיעתי, נראה שהרב מלמד מנסה לפסוק באופן שההלכה תהיה פשוטה לזיכרון לציבור. 4. פסטה ומים – האם יש עניין להקדים על המחיה לפני בורא נפשות. אם לא, אז שפשוט נגיד מתוך עצה שתמיד יברכו "בורא נפשות" ורק אז "על המחיה" ?
