אשריכם ואשרי חלקכם, ירבו כמותכם בישראל.

התשובה לכל המקרים זהה – אם אנשים רבים אוהבים את ריחם – אכן מברכים עליהם, כפי שכתבו הפוסקים לגבי קפה שחור ושקיות תה בטעמים גם אם מדובר על תוספת ריח חיצונית. בהקשר זה יש לציין שכדאי לנהוג כמנהג האשכנזים שמברכים בהבדלה על כל המינים 'בורא מיני בשמים' כדי לא להסתבך עם טעות בזיהוי המין ולברך ברכה לבטלה. כדאי לבחור דברים שיש להם ריח טוב ברור וחזק כדי שאנשים יהנו, שהרי זה העניין בברכת הבשמים שבהבדלה – לשמח את האדם שהנשמה היתירה שהיתה לו בשבת עזבה אותו.

עניין זה מבואר בפניני הלכה ברכות. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

 

יד – ברכת הריח

סוגי ברכות הריח

א. קבעו חכמים ברכה מיוחדת לכל סוג של ריח טוב: א – על ריח היוצא ממין עץ – "בורא עצי בשמים". ב – על ריח היוצא מעשבים – "בורא עשבי בשמים". ג – על ריח היוצא מפרי – "הנותן ריח טוב בפירות". ד – על ריח היוצא משאר דברים או מחומרים סינטטיים – "בורא מיני בשמים". וכן כאשר יש ספק לגבי סוג הריח, מברכים 'מיני בשמים'.

ב. הטועה ומברך על עצי בשמים 'עשבי בשמים' או להיפך, לא יצא. שלושה תנאים לעץ: א – מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב – ענפיו או עליו יוצאים מהגזע או הגבעול ולא מהשורשים. ג – הגזע או הגבעול קשים. שני תנאים לעשב: א – גבעולו רך. ב – צריך לזורעו כל שנה מחדש, או שעליו יוצאים משורשו.

ג. דוגמה למינים שברכתם 'עצי': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה. דוגמה למינים שברכתם 'עשבי': פיגם ויקינתון. בכל מצבי הביניים, כגון נענע ולואיזה מזן של גבעול רך, יברך 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר האם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני'.

ד. על בשמים נוזליים שספגו את ריחם מעצים, מברכים 'עצי בשמים'. ואם ספגו את ריחם מעשבים, מברכים 'עשבי בשמים'. ואם ספגו את ריחם משניהם, מברכים 'מיני בשמים'.

ה. על תבלינים עם ריח טוב מברכים 'מיני בשמים', וכן הנהנה מריח קפה או תה ונטלו כדי להריח בו, יברך 'מיני בשמים', אבל אם נטלו כדי לשתות, לא יברך על הריח הנודף ממנו.

ו. טבק: אם נטלו לשם הרגשה טובה ולא לשם הנאת הריח, לא יברך. ואם נטלו גם כדי ליהנות מריחו, יברך 'מיני בשמים'.

ז. לא מברכים על הריח הטוב העולה מלחם חם ובשר צלוי, מפני שהוא טפל לאכילתם.

כמה מיני בשמים יחד

ח. הנכנס למקום שיש בו כמה מיני בשמים שברכתם שונה והוא נהנה מכולם יחד, יברך 'מיני בשמים'. ואם ירצה להריח מכל מין בנפרד, יכוון שלא ליהנות מכולם יחד, וייגש לכל מין ויברך את ברכתו. אמנם כל עוד הוא רק בודק את הבשמים השונים כדי להחליט מה לקנות, ואינו מתכוון ליהנות מריחם, לא יברך.

מיני ריח טוב שאין מברכים עליהם

ט. אין מברכים על דבר שאסור בהנאה, כגון בשמים המשמשים לעבודה זרה, ריח פרי ערלה, או הדסים שמקיימים בהם את מצוות ארבעת המינים. אין מברכים על ריח היוצא ממקטרת, הואיל ואסור לעשן. וכן אסור לגבר להריח מבקבוק בושם של אישה שהוא מכיר והיא אינה אשתו.

י. אין מברכים על ריח טוב שנועד להפגת ריחות רעים, כגון תרסיסים שנועדו לחדרי שירותים, דאודורנט שנועד להפגת ריח הזיעה, וסבוני רחצה מבושמים. אמנם אם יחליט לשנות את ייעודו של החומר הריחני ולהשתמש בו מכאן ואילך באופן קבוע לשם הנאה ולא להפגת ריחות רעים, יברך על הנאת ריחו.

יא. אין מברכים על ריח טוב של דבר שנועד לבשם דברים אחרים ולא כדי שייהנו ממנו בפני עצמו, כגון אבקת כביסה, מיני ריח שמניחים בארון בגדים, קרם ידיים ומי גילוח. אבל על בושם מברכים, הואיל ונועד להנאה מריחו בפני עצמו, ולכן המבשמת את עצמה, תברך על הריח שיוצא מהבקבוק.

יב. אין מברכים על ריח שאין לו עיקר, היינו שמקור החומר הריחני אינו שם, כגון ריח בושם הנודף מבגד או מאדם שבישם את עצמו. וכן הנכנס לחנות תמרוקים ומריח את הריח שנותר באוויר מהבקבוקים, לא יברך, שהואיל ועתה כל הבקבוקים סגורים, אין לריח עיקר, ורק מי שיפתח בקבוק כדי להריח בו, יברך.

התנאים הנדרשים לברכת הריח

יג. העובר ליד גינה ששתלו בה צמחים שמפיצים ריח טוב, או הנכנס למשתלה שיש בה שתילים ריחניים שנועדו למכירה, כיוון שנועדו לתת ריח טוב שייהנו ממנו, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך בלא צורך לעשות מעשה כדי להריחם. וכן העובר ליד דוכן שמוכרים בו מיני ריח שנועדו להפיץ ריח טוב, אם הם פתוחים וריחם הטוב נודף, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך. וכן דין הנכנס לבית או מכונית שיש בהם דבר שנועד להפיץ ריח טוב.

יד. דברים שיש להם ריח טוב אבל אין זה ייעודם, ריחם טפל לעיקר ייעודם, ולכן אם לא עושה מעשה כדי להריחם, אין לריח חשיבות ואינו רשאי לברך. לכן העובר ליד פרדס שריחו טוב, רק אם יתקרב אל הפרחים כדי להריחם, חייב לברך על הנאתו. וכן דין העובר ליד שדה שמגדלים בו עצים ועשבים ריחניים כדי לשווקם, או הנכנס למפעל שמייצר בשמים. וכן פירות שיש להם ריח טוב, רק אם ייטלם כדי להריח, יברך "הנותן ריח טוב בפירות".

טו. כפי שלמדנו (לעיל י-יא), דבר שנועד להפיג ריח רע, או כדי לתת ריח בדבר אחר, גם אם ייטול אותו כדי ליהנות מריחו לא יברך עליו, ורק אם ישנה את ייעודו להנאת הריח יברך עליו.

לא נהנה מהריח

טז. הסובל מנזלת עד שאינו נהנה מהריח, לא יברך. והמסופק אם הוא חש את הריח או אם נותר עוד ריח בבושם, ינסה להריח, ואם יחוש בריח טוב, יכוון ליהנות ויברך.

יז. מי שלא נהנה מריח שנחשב טוב בעיני רוב בני אדם, לא יברך. וכן מי שנהנה מריח שרוב בני האדם לא מחשיבים אותו כריח טוב, כגון ריח דלק או דבק, לא יברך.

היסח הדעת

יח. הריח בשמים והסיח דעתו מלהריח עוד, כשירצה להריח שוב, יחזור ויברך. אבל אם כשבירך התכוון להמשיך ולהריח מהבשמים, כל עוד לא יצא מביתו למשך כחצי שעה, ברכתו מועילה לכל היום. היה הריח נודף בבית, גם אם לא כיוון להמשיך להריח, כיוון שבפועל הריח ממשיך להגיע אליו, לא יברך שוב.

יט. הפסיק בדיבור בין הברכה להרחה שלא מעניין הריח, הפסיד את הברכה, ועליו לברך שוב לפני שייהנה מן הריח (עי' לעיל ט, ו-ז).