בל תשחית

מותר. קמח זה דבר זול מאוד ולכן במקום צורך של משחק זה בסדר.

אם כבר שאלת אביא לך את סיכום הלכות בל תשחית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בל תשחית – האיסור הכללי

יב. כשם שאסור להשחית עצי פרי, אסור מהתורה להשחית כל דבר שיש בו תועלת. לכן אסור למשל להשחית גינת נוי. אבל המשחית עץ סרק, שיח או פרח שגדלים במקום שאין להם כל תועלת, אינו עובר באיסור. אמנם מידת חסידות שלא לפגוע בלא סיבה בשום חי או צומח, שאין דבר שנברא בעולם לבטלה. קל וחומר שיש לשמור על חוקי שמירת צמחי בר מוגנים.

יג. כאשר ההשחתה נעשית לשם סיבה חשובה, אין בה איסור. לפיכך מותר להשמיד פירות לצורך כלכלי, כגון במצב שהשוק מוצף בפירות זולים, ובלא השמדת חלקם, לא יהיה משתלם לקוטפם ולגדלם. וכן מצווה על האבלים לקרוע את בגדם על המת, שעל ידי כך הם מכבדים את הנפטר ומתאבלים עליו. ומצווה על החתן לשבור כוס מתחת לחופה, כדי שיזכור בעת שמחתו את הצער על חורבן בית המקדש.

כמו כן, לצורך חינוכי כדי להראות את חומרת המעשה, מותר לשבור כלי שאין בו תועלת. ולעיתים נדירות מאוד, בעת שנעשה מעשה רע במיוחד, מותר אף לשבור כלי טוב, אם חושב שתצמח מזה תועלת גדולה יותר מערך הכלי.

יד. אדם אינו משועבד לחפציו להשתמש בהם עד שיתבלו, אלא ברגע שרוצה יכול להחליפם ולזרוק את הישנים. ואם הם במצב טוב, מצווה להשתדל למצוא אנשים שיוכלו ליהנות מהם. לכן, כאשר הטורח אינו גדול עבורו, יפרק את הארון שמחליף באופן שניתן יהיה לתת אותו לאחרים.

וכן הדין בדברים שיש בהם קדושה. לכן מותר להסיר מספר תורה יריעה שכתובה בכתב לא יפה, כדי להחליפה ביריעה שכתובה בכתב יפה. וכן מותר לגנוז חומשים ישנים ולקנות חדשים בדפוס יפה יותר. וכן מותר לחתוך ציציות ישנות, כדי לקשור במקומן חדשות.

בל תשחית במאכלים

טו. כל המשחית 'כזית' מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית'. לפיכך, אסור לזרוק אל חברו מאכלים שעלולים להימאס אם יפלו לארץ, או להעביר כוס מלאה מעל מאכל שיימאס אם יישפך מהמשקה עליו. מפני חשיבות הלחם, אסור לזורקו לחברו גם אם אין חשש שיימאס, אמנם מותר להשתמש בו ככף כדי לאכול דבר אחר, ובתנאי שיאכל גם את הלחם.

טז. אסור לשבת על תרמיל שיש בו מאכלים שעלולים להימעך ולהימאס. וכן הרואה מאכל במקום שאנשים הולכים, צריך להגביהו על סלע או להניחו בצד הדרך, באופן שלא יתבזה בדריכה עליו.

יז. צריך אדם להיזהר לא לשים יותר מדי מאכלים בצלחתו, שלא לגרום להשחתתם. אמנם אם שבע, לא ימשיך לאכול את המאכלים שבצלחתו, שבריאות הגוף חשובה יותר. כמו כן, מותר לאדם לזרוק מביתו מאכלים שהוא או בני ביתו עלולים להתפתות לאוכלם למרות שאינם בריאים להם.

יח. צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר יש להגישם בארוחות הבאות. העורך סעודה גדולה במקום שהכבוד מחייב להגיש בשפע, מותר להכין כמויות שחלקן ייזרקו, ולכתחילה ישתדל לתכנן מה לעשות בשיירי המאכלים, אך כאשר הטורח בשמירתם או חלוקתם מרובה על ערכם, מותר לזורקם, ולחם בשיעור 'כזית' יעטוף לפני זריקתו.

יט. כאשר פירורי האוכל קטנים מ'כזית', אין בהם איסור 'בל תשחית', אך ראוי שלא לבזותם כגון לדרוך עליהם בעודם על הרצפה, אלא לאוספם ולהניחם אחר כבוד בפח האשפה.