בישול בשבת

שאלה

שלם כבוד הרב, 1. פניני הלכה שבת י, ה: "ואם הרוטב מועט וטפל לאוכל המוצק, גם למנהג אשכנז מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי." מה משמעותם של המילים "מועט וטפל" ? לפעמים נשאר לנו דגים מסעודה ראשונה עם רוטב קרוש ורוצים לחמם אותם לסעודה שלישית. האם הולכים לפי רוב איכותי כלומר כיוון שאנשים יקראו לתבשיל דגים מלווה ברוטב אז הרוטב טפל או לא ? 2. לגבי בר מים (תמי 4) אז לפי דעת הרב, גם אין חשש של "ניצוק כמחובר" במידה וחיממו אבקת חמץ לתינוק, או עירו מים רותחים על פסטה וכד', נכון? (שאלה שנשאלה לפני פסח על ידי חברי היקר) תודה רבה

רב משיב

  1. צריך גם רוב איכות וגם רוב מוחלט של כמות. כלומר מותר שיהיה רק מעט נוזל מוקשה גם כשברור שהוא טפל, לכן הרב דייק וכתב גם מועט וגם טפל.
  2. אם היתה דרך פשוטה להכשיר בר מים, אין סיבה לא להכשירו, אבל מכיוון שאם אני מבין נכון אין דרך כזו, הולכים על פי עיקר הדין. דין ניצוק כמחובר מובא בפניני הלכה הרחבות לשבת פרק י:

    יג, ו – שאין לחשוש שהדוד יעשה בשרי מדין ניצוק (רמ"א יו"ד קה, ג)

    בשו"ת מנחת יצחק ו, כ, חשש שלא לערות מהדוד ישירות לקדרה הבשרית מפני שהחיבור ביציקה יעשה את הדוד בשרי. אולם נראה שמעיקר הדין אין בזה חשש, שכן יסוד דין ניצוק מבואר במשנה מכשירין ה, י, שהמערה משקים צוננים טהורים מכלי עליון לתוך משקים חמים טמאים שבכלי תחתון, מה שבכלי העליון נטמא. אמנם אם שני הכלים היו חמים, אין כאן ניצוק והמשקים העליונים טהורים (וכאן שניהם חמים ולכן רבים מתירים כמבואר להלן). ונחלקו הראשונים האם יש דין ניצוק בדין איסורי אכילה. למהרי"ל (חדשות נג), ותה"ד (ב, קג), אין דין ניצוק כלל באיסור והיתר (ורק כאשר יש זיעה העליון נאסר כפי שנתבאר לעיל). ואילו לאיסור והיתר הארוך (סוף כלל כט) בשם המרדכי (רמז תשטו), אסור מלכתחילה לשפוך מכלי שיש בו שומן כשר לתוך כד של שומן טריפה חם מטעם תתאה גבר ומחברו בניצוק, ובדיעבד מותר. וכ"כ רמ"א (יו"ד קה, ג). וביאר ביד יהודה (קה, קצר לב), שבדין זיעה ראינו בוודאות שהזיעה עלתה ולכן אסור, אבל כאן בדין ניצוק לא ראינו שעלתה זיעה, אבל כיוון שהיה חיבור בין הקדירות, יש לאסור לכתחילה. וכ"כ במעדני אשר (איסור והיתר קד). אולם מ"מ אין הקדירה הבשרית עושה את הדוד לבשרי מדין ניצוק, כי דין ניצוק הוא רק כאשר הקדרה התחתונה חמה והעליונה קרה. וכ"כ הרבה אחרונים: פליתי קה, ח; חכ"א נט, ה; בית הלל קה, ג; ערוך השולחן צב, נה. ואמנם יש שחלקו על דין זה (ע' ביד יהודה קצר ס"ק לא, ומעדני השולחן קה, סו). בנוסף לכך, למדנו שיש פוסקים חשובים שאומרים שכל דין ניצוק נוגע רק לדיני טומאה. בנוסף לכך, כמו שהקלנו בדין זיעה משום שהדוד פרווה ואין הזיעה מתנגשת בו, כך גם לעניין הניצוק, ולכן טעמם מתבטל בשישים. וכ"כ בשבות יצחק ח"ב עמ' רו בשם הרב אלישיב, ובמעדני אשר (איסור והיתר קד)  בשם רשז"א, כמבואר במכתבו בסוף ספר מאור השבת ח"ב, כה, ד.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן