אכילה מחוץ לסוכה בעבודה

אם לפי ההלכה אתה בסדר בכך שאתה עובד בחול המועד, כלומר מדובר על עבודה שמותרת במועד, או שמדובר על מקרה שיפטרו אותך אם לא תבוא, אתה נחשב להולכי דרכים הפטורים מן הסוכה.

אם אינך בסדר בכך שאתה עובד בחול המועד, או אם אתה רוצה להחמיר, אתה יכול פשוט לא לאכול בפעם אחת סעודה משביעה, אלא כל פעם לאכול קצת. פרגית גדולה למשל, מותר לאכול מחוץ לסוכה. וכן קערת אורז. אז אפשר באחת לאכול פרגית ולברך בורא נפשות. ובשתיים לאכול אורז. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הולכי דרכים

כא. כאשר מותר לאדם על פי כללי ההלכה לעבוד בחול המועד, הוא נחשב בזמן העבודה ובדרך אליה כהולכי דרכים הפטורים מהסוכה, אלא אם כן יש שם סוכה שבלא טורח אפשר לאכול בה. אבל היוצא לטיול אינו פטור מהסוכה, ולכן צריך לתכנן אותו באופן שיאכל ויישן בסוכה. ואם תכנן את הטיול כראוי ומחמת תקלה שאינה תלויה בו נקלע למקום שאין בו סוכה, והוא רעב או עייף, יכול להקל (ועי' בהלכות מועדים י, ח-ט).

אכילה בסוכה בכל ימי החג

ו. אכילת קבע חובה לאכול בסוכה, ואכילת ארעי אין חובה לאכול בסוכה.

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.