תפילה

שאלה

שלום וברכה במקרה שאדם צריך לצאת מוקדם יותר מהתפילה מה מותר לו לעשות: א. האם מותר לאמר תחנון קצר ביום של תחנון ארוך? ב. לצאת מהמניין לאחר תחנון או חזרת הש"ץ ולהתפלל לבד עד ובא לציון (כולל) ולהשלים את השאר מאוחר יותר? ג. לעצור בפסוקי דזמרה ולשמוע קריאת ספר תורה ממניין ליד? 2. בנושא המניין – לפי מה שהבנתי מהפנה"ל צריך לפחות להספיק לאמר "אשרי" ואז ישר ברכות ק.שמע וכ'ו ואם לא, אז להתפלל יחיד אם אין אפשרות למניין אחר. 3. מה דינם של תחנון והלאה לעניית קדיש,ברכו וכו

כ״א בסיון תשפ״ד

הרב אורן מצא

רב משיב

אדם שצריך להקדים את יציאתו מהתפילה בשני וחמישי, ולא יכול להתפלל במניין מוקדם יותר, אינו צריך לעצור בפסוקי דזמרה כדי לשמוע את הקריאה ממניין אחר, אלא יתפלל כסדר, ואם צריך אז יקצר את התחנון וידלג ל'אשרי' וכו', אבל עדיף שלא יצא ממקום המניין, כדי שיוכל לשמוע את הקדישים.
אביא לך בזה את המבואר בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):על מה ידלג כדי להגיע לתפילה במניין ז. המאחר לתפילה צריך לדעת על מה הוא יכול לדלג כדי להגיע לתפילת עמידה יחד עם הציבור, או לפחות יחד עם החזן בחזרת הש"ץ: אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה. אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת פרקי ההללויות, והפרקים שרגילים לומר בכל יום קודמים לפרקים שמוסיפים בימים אלו. ח. גם הנאלץ להתפלל ביחיד ולקצר בתפילתו כדי שלא יאחר לעבודתו, יקצר על פי הכללים האמורים. לאחר התפילה יש להשלים את ברכות השחר שהחסיר, וטוב להשלים גם את מזמורי פסוקי דזמרה. ט. אישה שהגיעה לבית הכנסת ורוצה להתפלל במניין, יכולה לדלג על כל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה, כדי להתחיל עם הציבור תפילת עמידה.
מפסיקים כדי לענות.