שלום. ברשותכם שאלה בענייני אישות. כידוע בדברי הרב שחשוב שהאישה תגיע לשיא ההנאה בזמן התשמיש. במקרה שהאישה מגיעה לשיא ע"י שהיא שוכבת על האיש עוד קודם הביאה. והיא לקראת הגעה לשיא, והאיש מרגיש שיכול שיצא לו זרע, ואם יעצור אותה זה יעצור לה את ההנאה כידוע. האם יכול לאפשר לה להמשיך אף שיתכן מאוד שיגמור ויצא לו זרע עוד קודם הביאה? או שמא עליו לעצור אותה בכל מקרה בכדי שתהיה ביאה?
אם הסיכוי שיצא זרע בחוץ קטן, כלומר ברוב גדול של הפעמים זה לא קורה – מותר. אבל אם זו לא המציאות, הפתרון הוא לא לוותר על הנאת האישה, אלא לבקש ממנה קודם להוציא את הזרע בגופה כדי להרגיע את האיבר, ואחר כך לשמח אותה כמו שצריך, ובסוף אפשר שוב להוציא את הזרע בגופה בשמחה יתירה. כלומר הסדר שקודם משמחים את האישה, אינו מוכרח. דבר זה נלמד מהערה 10 בפרק ב של פניני הלכה שמחת הבית וברכתו: "אדם רגיש שלעיתים זרעו יוצא בעקבות החיבוקים שלפני החיבור, אינו נחשב כמוציא זרע לבטלה. שכן למדנו שכמה ראשונים התירו ביאה שלא כדרכה, ולדעתם גם ביאה "דרך איברים", כלומר שהזרע יוצא על ידי חיבוק ומגע של האיש והאשה. כ"כ ארחות חיים (הל' כתובות ז); רבנו יונה (סנהדרין נח, ב); וטור אה"ע כה, ב; ורמ"א שם. וגם לאוסרים זאת, כאשר אינו מתכוון לכך אין בזה איסור, וכפי שלמדנו במלאכות שבת (פניני הלכה שבת ט, ה), שכאשר אינו מתכוון למלאכה וגם אין הכרח שתיעשה, אין איסור (יהודה יעלה אסאד ח"א יו"ד רלח; אמרי בינה ח"ד אה"ע ח; אמרי אש יו"ד סט). אמנם פעמים רבות מי שנוטה לכך, אינו מצליח לשמח את אשתו כראוי, ואזי עליו לבקש עצה ממומחה ירא שמיים כיצד למנוע זאת.
