יש משהו על שידוכים בפניני הלכה?
פרק ג בפניני הלכה משפחה.
אביא לך את הדברים בתמצות מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
א. יסוד הזוגיות שבין האיש והאישה נקבע בעת הבריאה, וכפי שאמרו חכמים (יבמות סג, א): "כל אדם שאין לו אישה אינו אדם", שנאמר (בראשית ה, ב): "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם". לכן אתגר מרכזי עומד בפני כל בחור ובחורה, לבחור בבן הזוג ולהתחתן בקדושה, ולהשלים בכך את עצמם ואת העולם, ומתוך כך גם יזכו לקיים את מצוות פרו ורבו ולהיות שותפים עם ה' בהולדת נשמות חדשות.
ב. כדי להתחתן צריך שגם השכל וגם הרגש יסכימו שבן הזוג מתאים לבנות איתו בית נאמן בישראל. בימינו שכל בחור ובחורה יכולים להכיר עשרות מבני המין השני, נעשתה הבחירה קשה יותר. על כן יתרון גדול יש להתחתן בגיל צעיר כפי קביעת חכמים (עד 24 לבנים ו-22 לבנות. עי' בהלכות שמחת הבית וברכתו ה, יח-כ), שכן ככל שמתאחרים שמחת החיים פוחתת, ובנוסף לכך נעשים מפוכחים יותר ומבינים את גודל ההחלטה, והדבר מטיל על האדם פחד גדול והוא נעשה בררן ומתקשה להתחתן. והעצה למי שהתאחר, להתעצם במצווה הגדולה של הקמת בית בישראל, ולהיות בקשר עם אדם חכם ומנוסה כדי שיעזור לו בהחלטה.
ג. כאשר הפרש הגילים בין הבחור לבחורה גדול (כשליש ממספר שנותיו של המבוגר מבניהם), עדיף להימנע מלהשתדך, אלא אם כן הם כבר מכירים ומעוניינים להתחתן. אבל אם ההפרש גדול מאוד, עד שאחד צעיר והשני זקן, עדיף להימנע גם אם הם כבר מכירים. ואם הבחור עדיין לא קיים את חובת מצוות פרו ורבו, אסור לו להתחתן עם אישה שאינה יכולה ללדת.
ד. רבים משתדלים לנהוג מנהג נימוס ודרך ארץ, שלא לחתן אח או אחות צעירים לפני הגדולים מהם. אבל אם הצעיר מצא את זיווגו, והגדול עדיין לא מצא את זיווגו, אין לעכב את הצעיר מלהתחתן.
ה. מומלץ כיום שקרובי משפחה לא יינשאו, כדי למנוע מחלות תורשתיות. אמנם לגבי השאלה האם להינשא דווקא עם בן זוג מבני אותה עדה, נכון לשקול כל הצעה בכובד ראש ללא התחשבות בנושא העדתי, ורק כאשר הפערים המנטליים גדולים, יש מקום לבחון ביתר תשומת לב אם ההצעה מתאימה. וכן מי שחפץ מאוד לשמור על כל מנהגי עדתו, כולל שמירה על המאכלים המקובלים ואורחות החיים, רצוי שיחפש אישה מבנות עדתו.
ו. תפקיד השדכן חשוב ביותר ומעלתו גדולה, שכן הוא מסייע בהקמת משפחות בישראל. לפיכך מי שמוכשר לכך, מצווה שיעסוק כפי יכולתו בשדכנות ובליווי וייעוץ לזוג עד החתונה.
במקום שבו נוהגים לשלם על שידוך שהצליח, חובה לשלם כפי המקובל גם אם השדכן לא דורש כסף. ואף במקום שנוהגים לשלם רק אם יש על כך סיכום מראש, רצוי מאוד לשלם שכר הגון של כמה אלפי שקלים לשדכן שהצליח בשידוכו. אמנם רבנים שמשדכים את תלמידיהם אינם מצפים לתשלום, ושכרם הוא שהזוג חי חיים מאושרים, וממילא אין צורך לשלם להם.