שאריות יין ודין ריבית

שאלה

שלום!
1. יין שנשאר מקידוש או הבדלה, מותר לשופכו לכיור? (שמעתי שיש אומרים שזה תשמיש בזוי ואסור) אם לא, מה ניתן לעשות?
2. האם שרוכשים מוצר, מותר לשלם בתשלומים שלוקחים ריבית? (נגיד המוצר עולה 100 שח ומחלקים ל 10 תשלומים וכל חודש משלמים 15 ש"ח וכד'ו) או שמלווה בריבית זה רק אם יש הלוואה ממש שלוקח ומחזיר יותר?
3. מה הדין אם קניתי למישהו מוצר והוא החזיר לי יותר כסף ממה שזה עלה? אני מחויב להחזיר לו את ההפרש? האם הדין שונה אם ידוע שהוא יוותר לי?

כ״א במרחשוון תשפ״ז

רב משיב

אם לא רוצים לשמור אותו לקידוש/הבדלה הבאה, או לשתות ממנו בסעודה, אין משהו אחר לעשות איתו מלבד לשפוך לכיור. שפיכה לכיור אינה בזיון מאכלים, רק עניין של בל תשחית, אבל אם אין מה לעשות עם המשקה, אין בכך בל תשחית.

תשלום מאוחר (הקפה ותשלומים)קונה שקיבל לידיו חפץ, ועדיין לא שילם עליו, נמצא שיש כאן הלוואה מהמוכר לקונה, ולכן אסור לקונה להוסיף לו תוספת הנאה. ומכיוון שריבית זו היא מדרבנן, אם לא ניכר שיש כאן תוספת, התירו זאת חכמים, ולכן, כל שלא 'יצא השער' של המוצר ואין לו שומא ידועה, כלומר שאין לו מחיר קבוע בכל החנויות, התירו חכמים למכור אותו בהקפה בתוספת מחיר. ולפי זה מוצרים שיש עליהם פיקוח ממשלתי כקמח וכדומה, או שמחירם נקבע ע"י החברה, אסור למכור בהקפה ביוקר. אבל את רוב המוצרים בימינו מותר למכור בהקפה בתוספת תשלום, ובלבד שלא יעלה את המחיר הרבה באופן שבו ניכר שהעלה את המחיר, ולא יאמר ללקוח שיש הבדל במחיר לפי זמן התשלום, שבאופנים אלו ניכרת הריבית ואסור (כלומר אסור לומר: תשלום אחד- מאה, שתי תשלומים- מאה עשרים. או במזומן- מאה, בצ'ק דחוי- מאה עשרים. דוגמאות אלו הם ריבית דאו'). גם כשיש הודעה בכתב על הבדל במחירים, כגון על גבי החפץ או בעיתון או בחשבונית, אסור לשלם את המחיר היקר. במקרה שהמוכר כבר הודיע ללקוח את המחיר הזול, רשאי המוכר לומר ללקוח כי הוא חוזר בו מהמחיר ועתה אף אם ישלם במזומן ישלם את המחיר היקר (עצה זו מועילה דווקא לפני חלות המכירה). אם הלקוח מעוניין בכל מקרה לשלם בתשלומים, יכול לשאול כמה עולה המוצר בתשלומים, וכיוון שלא דיברו כלל על מזומן מותר לו לשלם. ובתנאי שלא נודע לו שיש הבדל במחירים. כמו כן, גם אם טעו ודיברו על המחיר במזומן לעומת המחיר בתשלומים, מותר לשלם את המחיר במזומן, שהרי זה המחיר הזול ואין כאן ריבית.

ריבית זה ריבית גם אם האדם מוחל. לכן צריך להחזיר גם אם יוותר, אלא אם כן הוצאת עבור כך הוצאות, כגון נסעת במיוחד עבורו וממילא שילמת על כך דלק. במקרה כזה צריך לומר לו שאתה מוכן לקחת יותר ואין בכך ריבית רק בגלל עניין הדלק.