קריאה בתורה

אמנם אמרו שמעלתו של תרגום אונקלוס גבוה שמקורה בסיני, ויש שהתעצמו לומר שאף אם אינו מבינו, יש מקום לקוראו, אך במשך השנים יותר ויותר העדיפו את רש"י. ואכן נלע"ד שאין להקל בזה , שכן מי שלא מבין את פירוש האונקלוס לפסוקים (כמו רוב האנשים), ספק גדול אם מקיים את חובת שניים מקרא ואחד תרגום, שהרי כל התקנה נוצרה בבבל משום החשש שלא יבינו את הפסוקים כראוי בלא תרגום. לכן כיום יש לקרוא בתור תרגום את פירוש רש"י. ונלע"ד שגם בפירוש הפשוט של שטיינזלץ או של יסוד מלכות יוצאים ידי חובה, שהם מפרשים על פי רש"י וגדולי ישראל הפשטנים. וזהו שאמרו שהמלמד ילדים את הפרשה יצא י"ח אם קרא איתם כל פסוק פעמיים ופרשו על פה. וכ"כ הרב קרליץ בחוט שני פז, ב, הערה ד: "הקורא שנים מקרא ואינו מבין פירוש המקראות יצא ידי חובה, אבל אם אינו מבין את התרגום יש לדון דאפשר שלא הועיל בזה שתרגם, אף שיש לתרגום מעלה שניתן בסיני". ובפס"ת רפה, ה הערה 49 הביא בשם מכתבי החפץ חיים, יח – "בימים האלה אין אנו יוצאים י"ח בתרגום, לפי שאין המוני אחב"י מבינים אותו, וצריכים אנו ביאור נכבד שיפרש היטב התוה"ק, וביאור כזה הוא פירוש רש"י, והוא אצלנו מדינא במקום התרגום".