בפניני הלכה על יוה"כ בפרק מצוות היום מובא:
סדר קרבנות מיוחד ליום הכיפורים לשם כפרת עוונות ישראל, שבשיאו הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים מעלה שם קטורת ומזה את דם החטאות לפני ה'. ואלו הם הקרבנות המיוחדים ליום: פר בן בקר לחטאת, לכפרה על הכהן הגדול ועל אחיו הכהנים. שני שעירי עיזים לחטאת, האחד לה' והשני לעזאזל. מדם פר החטאת והשעיר לה' מזה הכהן הגדול בקודש הקודשים, ולאחר מכן על הפרוכת ועל מזבח הזהב. והשעיר שנשלח לעזאזל נושא עליו את עוונות ישראל למקום הראוי להם במדבר.
כיום שבית המקדש חרב, עיצומו של יום הכיפורים עם התענית והתשובה, מכפרים על ישראל, ותפילות היום ובמיוחד תפילת מוסף – מהוות תחליף מסוים לקרבנות (רמב"ם תשובה א, ג; להלן י, יח).
השאלה: מדוע אין התייחסות גם לקורבן העולה (שמופיע בפרשת אחרי מות, כמו החטאות)?