עניינים שונים

שאלה

שלום כבוד הרב, 1. בעבר הרב כתב במילים אלו בעניין הר הבית: "ברגע שרבנים גדולים פוסקים שמותר לעלות, מותר לעלות גם אם רבנים רבים מהם אומרים שאסור". אני שואל מדוע זה כך מצד ההיגיון ? כלומר האם לא נכון יותר שבעניינים הקשורים לכלל ישראל נחיל את הכלל של "רוב מניין ורוב בניין", ואז גם אם יהיו רבנים שיחשבו אחרת, הם יבטלו את דעתם לטובת הכלל הזה עד שייווצר רוב ? 2. בעניין התכלת, הרב מלמד כן התייחס לכלל של "רוב מניין ורוב בניין" – "למעשה, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית". מדוע זה שונה מהר הבית ? 3. בעניין תפילים של רבינו תם, מה פירוש הביטוי "מי שמפורסם ומוחזק בחסידות" בימינו ? אם אני רוצה להיות כזה, מהם הקריטריונים להגיע לכך ? 4. האם מותר ללמוד הלכות בית הבחירה לרמב"ם ודומיהן בתשעה באב ?

רב משיב

  1. אז אך איך דברים יתקדמו?! הרי אנו רואים במציאות שדברים מתקדמים לאט, רבנים מעטים מתחילים משהו, ואם זה דבר אמיתי, במשך הזמן מצטרפים אליהם. כך קורה לגבי הר הבית וכך קורה לגבי תכלת, וכך ללא ספק יקרה לגבי בליעה בכלי מתכת וזכוכית למשל. ויש דברים שפחות תופסים, כמו תפילין ר"ת. המציאות היא שקשה לרבנים האמונים על מסורת התורה לשנות דברים, והרבנים שפחות קשה להם מתחילים בשינוי יחד עם חלק מהעם שדוחף לכך, ורק כך דברים משתנים. בסופו של דבר הלכות מתקבעות על פי העם כפי שכותב הרב קוק בלנבוכי הדור ו, 1 עמ' 48 .
  2. זה לא שונה. כשם שאין חובה עדיין לעלות להר בגלל אין חובה ללבוש תכלת עדיין. זה בדיוק אותו עניין – יש תהליך בפסיקת הלכה. זה לא סנהדרין שקובעת וכולם מחוייבים לדבריהם. העניין מתחיל מיחידים שחושבים שגילו את התכלת, ועוד יחידים שחושבים שאותם יחידים טעו והם עצמם גילו באמת את התכלת, והעניין מתברר ומתברר במשך השנים, עד שכיום כבר אלפים לובשים תכלת (גם הרב מלמד שם תכלת בטלית אחת בינתיים). וכן לגבי הר הבית, יחידים חושבים שצריך לעלות ועשו בירור של המקומות המותרים בעלייה, ובמשך השנים הדבר מתברר באומה, עד שכיום כבר אלפים עולים. אבל גם לגבי התכלת וגם לגבי הר הבית, לא ניתן לומר שהדבר חובה עד שלפי כללי ההלכה הוא ייחשב כחובה. כללי ההלכה הם מנהג ישראל או הכרעת רוב מניין ובניין של החכמים, ופעמים רבות זה נעשה בהדרגה וביחד, כלומר כאשר הדבר יהפוך למנהג ישראל, גם רוב מניין ובניין של החכמים יסכימו לקיים שתי מצוות אלו, ופעמים בודדות באלפיים השנים האחרונות זה נעשה הפוך שרוב מניין ובניין של החכמים חושבים משהו והעם מיד מקבל.
  3. מי שמקיים את פרק יט במסילת ישרים הוא מפורסם בחסידות, היינו שכולם יודעים שהוא אדם שעושה לפנים משורת הדין גם בדינים שבין אדם למקום וגם בדינים שבין אדם לחברו. כדי להיות אדם כזה צריך להיות אדם מיוחד. ההדרכה לרוב האנשים היא לעשות לפי שורת הדין, לא חסידות.
  4. לא. מותר רק דברים עצובים. לכן כל השאלות ששאלת חוץ משאלה זו, היה אסור לך לשאול אותן בתשעה באב עצמו, ולי היה אסור לענות לך עליהן, כי לימוד תורה, בין בלשון שאלה ובין בלשון תשובה, הוא משמח. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן