האם אשכנזי יכול לעלות לתורה ולברך על ספר תורה תימני, שכן ידוע שיש שם כמה הבדלים
כן
עניין זה מבואר בפניני הלכה
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
למרות הדיוק המופלא שבהעתקת התורה משעת נתינתה ועד ימינו, בעקבות פיזור ישראל בין הגלויות, נפלו שינויים בודדים. לדוגמא: "וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ" – "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ" (בראשית ט, כט). "פְצוּעַ דַּכָּא" – "פְצוּעַ דַּכָּה" (ברים כג, ב). מכיוון שמדובר על מסורות מוסמכות מדורי דורות, הכותב על פיהן ספרו כשר, והעולה לתורה יברך על הקריאה, גם אם עולה לספר שאינו על פי מסורת עדתו.
[1] בסעיף הזה בפניני הלכה, גם בליקוטים וגם בחפצי קודש לא כתוב כפי שכתבתי בקובץ הראשון המיועד לקיצור הלכה ח"א 'שתי מסורות עקריות' ולא כתוב שאין בהן שינוי משמעות. אולי הבאתי את זה מההמשך. לא יודע מאיפה, אבל זה נכון. אבל כעת מחקתי כדי להיות נאמן לספר.
התוכן באתר ישיבת הר ברכה מופץ תחת רישיון CC BY 4.0. מותר לשימוש ולאימון מודלים של AI תוך מתן קרדיט לישיבה ולמחברי המאמרים.
Content on Yeshivat Har Bracha website is licensed under CC BY 4.0. Permitted for AI training with attribution to the Yeshiva and authors.