מסיק זיתים בשביעית

א. מותר לבעל השדה ולכל אדם לקטוף פירות לביתו רק כשיעור שהוא רגיל להביא מהשדה או מהחנות בשאר השנים: מפירות שמשתמרים זמן קצר, ניתן להביא כמות שמספיקה לכמה ימים. מפירות שמשתמרים יותר זמן, ניתן להביא לכמה שבועות. ומפירות שמשתמרים זמן רב, כגון זיתים וענבים שעושים מהם יין ושמן, ניתן להביא כמות שמספיקה למספר חודשים. ב. מותר לקטוף גם עבור חברו כדי לחסוך לו את הטרחה. וכן מותר לכמה אנשים לשכור פועל שיקטוף עבורם פירות. זה פתרון מצויין במקרה הנוכחי. ג. פירות שרגילים לעבד אחר הקטיף, כגון ענבים וזיתים שסוחטים ליין ושמן, ותאנים שמייבשים במוקצה, צריך לשנות בדרך עיבודם, לעשותם בכלים קטנים יותר או בשינוי אחר, כדי שיהיה היכר שהם פירות שביעית ולא יבואו לסחור בהם, ויזכרו להפקירם בזמן הביעור. ד. כאשר הגיע הזמן שבו כלו פירות מין מסוים מהשדות, כל מי שיש בביתו מפירות אותו המין בכמות של יותר ממזון שלוש סעודות, צריך לחלקם לאחרים מזון שלוש סעודות לכל אחד. ואם מתעצל לחלקם, יוציאם לרחוב ויכריז בפני שלושה אנשים שאינם סמוכים על שולחנו, שכל הרוצה ליטול מהפירות יבוא וייטול, ואז רשאי הוא וכל אדם אחר לקחתם ללא הגבלת כמות וללא הגבלת זמן אכילה. ה. כאשר בעל הפירות דחוק בממונו ונצרך לפירות, יוציאם לרחוב ויפקירם בפני שלושה מאוהביו שיודעים שהוא רוצה בפירות, וכך יוכל לחזור ולזכות בהם. ומי שאין לו אנשים שלא ייקחו את הפירות, יכול להוציאם לרחוב כשאין שם עוברים ושבים, ויכריז בקול שהפירות הפקר, ולפני שאנשים יספיקו לבוא לקחתם, יגביהם ויכניסם בחזרה לביתו. ו. כיום שמעטים מכירים את מצב השדות, סומכים על זמני הביעור שוועדי הכשרות מפרסמים לגבי כל פרי. פירות שיש ספק לגבי זמן ביעורם, יש להפקיר ביום הראשון שבו יתכן שחל הביעור, והנוטלים מהפירות אחר זמן זה, יכוונו שלא לקנותם, ויודיעו לשלושה מחבריהם שהפירות הללו שבביתם עדיין הפקר וכל הרוצה רשאי לבוא ולקחת מהם. וכשיסתיים זמן הספק, יכוונו לקנותם.