מנהג המתנה בין בשר לחלב

נכון לשנות ל – 6

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אכילת חלב אחר בשר

ג. טעם הבשר חזק ונמשך בפה לאורך זמן, וכן הבשר קשה ועלול להיתקע בין השיניים זמן רב. לכן מנהג יוצאי ספרד ורוב יוצאי אשכנז להמתין שש שעות מסיום אכילת בשר בהמה, חיה או עוף ועד לאכילת מאכל חלבי. יש מיוצאי אשכנז שנוהגים להמתין שלוש שעות. ומקצת יוצאי אשכנז נוהגים להמתין שעה אחת, ומקפידים לברך קודם ברכה אחרונה על הסעודה הבשרית. ויש נוהגים להחמיר בבשר בהמה ולהקל בעוף.

אין לשכנע את הנוהגים להקל לשנות את מנהגם, אבל מי שאין למשפחתו מנהג מובהק להקל בזה, נכון שיקפיד לשמור שש שעות כמנהג רוב ישראל. ונכון שכל אישה תנהג כמנהג בעלה.

מנהגי שש שעות

ד. בשעת הצורך, כגון במוסדות חינוך שבהם המתנה של שש שעות פוגעת בסדרי המוסד, אפשר להקל ולהמתין חמש וחצי שעות, ובשעת הדחק – חמש שעות. והרוצה להקל לכתחילה ולאכול מאכל חלבי לאחר חמש שעות, יש לו על מי לסמוך. והמהדרים מחמירים להמתין גם בשעת הדחק שש שעות, אמנם כאשר הם מסופקים אם עברו שש שעות מסיום אכילת המאכל הבשרי, יכולים להקל לכתחילה ולאכול מאכל חלבי.

ה. מונים שש שעות מרגע סיום אכילת הבשר בלא להתחשב בבשר שתקוע בין השיניים. אמנם לכתחילה המוצא בשר בין שיניו, יוציאו מפיו ולא יבלענו. מצא את הבשר בין שיניו לאחר שש שעות ורוצה לאכול מיד מאכל חלבי, ינקה תחילה את פיו בצחצוח או באכילה ושתייה (כמבואר לעיל, א), ואז יכול לאכול את המאכל החלבי גם אם בדיעבד בלע את חתיכת הבשר. והיודע שיש בשיניו סדקים שחתיכות בשר נתקעות בהם, לכתחילה ינקם בקיסם לאחר אכילת הבשר.

ו. מי שלעס בשר עבור תינוק, צריך להמתין שש שעות אפילו שלא בלע אותו, משום שהבשר יכול להיתקע בין שיניו. וגם מי שאכל בשר רך שלא נתקע בין השיניים, צריך להמתין שש שעות, מפני שטעמו יכול להישאר בפיו עד שש שעות.

ז. אדם שטעה ובירך על מאכל חלבי לפני שעברו שש שעות, אם פיו נקי משאריות בשר, יטעם מהמאכל החלבי מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה (ועי' בהלכות ברכות יב, יז).

ח. חולה שנצרך לאכול מאכל חלבי, יכול להסתפק בהמתנה של שעה לאחר אכילתו בשר, ויקפיד לנקות את פיו לפני כן.