מכשיר טנס לצירי לידה בשבת

יש להבדיל בין מצב שבו האדם מוגדר כחולה שיש בו סכנה, שבזה אנו אומרים שכל דבר שיכול להקל על כאביו מותר לעשות. ולכן כל דבר שיכול להקל על היולדת מותר, כולל המכשיר הזה. לבין מצב שבו האדם שאינו מוגדר כחולה אך יש לו צער. זו המציאות של אישה בהריון רגיל שמרגישה צירים במהלך ההריון שאינם מראים על בוא הלידה. ובזה הכלל הוא שאם הצער הוא משמעותי אבל לא גדול – מותר לעשות פעולה של הכלולה משני איסורי דרבנן כדי להקל על הכאב. ואם הצער הוא גדול הוא נחשב כחולה שאין בו סכנה שאם אינו יכול לעשות פעולה הכרוכה משני איסורי חכמים מותר לו לעשות איסור חכמים אחד. במקרה הנידון, אם האישה תדליק את המכשיר בשינוי ותלחץ עליו בשינוי, כגון בגב האצבע, יש כאן שני איסורי חכמים – שינוי ומכשיר שאין בו חוט להט. כמובן שמה שאפשר לעשות לפני שבת בקלות, צריך לעשות. לכן אם אפשר להדליק את המכשיר מבלי שייהרס או לחבר שם מה שצריך לפני שבת, כך יש לעשות.

שתהיה לידה קלה, מהירה עם תוצאות משמחות בגוף ובנפש.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

חולה שאין בו סכנה

א. חולה שלא נשקפת סכנה לחייו, אך סובל עד שנחלש מאוד ונצרך למנוחה משמעותית, מותר לומר לגוי לעשות עבורו כל דבר שנצרך לטיפולו, כגון להדליק את החימום והאור, לכתוב מרשם או להסיע אותו ואת המלווה שצריך לעזור לו לבית החולים.

ב. לחולה עצמו או לישראל חברו מותר לעשות מעשה שיש בו שני איסורי חכמים, כגון לכבות עבורו את האור בשינוי או בגרמא כדי שיוכל לישון. ואם אין אפשרות לעשות שני איסורי חכמים והדבר נצרך מאוד ואין שם גוי, מותר לעשות איסור חכמים אחד, כגון להדליק את החימום או את האור בשינוי או בגרמא, או לטלטל מוקצה. כמו כן, מותר לחולה לקחת תרופות.

ג. בכלל 'חולה', יולדת עד שלושים יום מלידתה, וכן קטן או זקן חלש שנצרכים מאוד לדבר מסוים, או אדם שבלא הטיפול יהיה חולה. גם עבור אדם שנפגע באופן שיש חשש שאיבר בגופו ייפגם לעולם, מותר לעשות איסורי חכמים הנצרכים לרפואת האיבר, אך בדרך כלל יש במקרה של סכנת איבר חשש סכנת חיים, ולכן מותר לעשות עבורו גם איסורי תורה.

מצטער

ה. אדם שאינו סובל עד שנחלש מאוד, אבל יש לו צער משמעותי, כגון כאב ראש חזק או נזלת קשה, מותר לו לעשות פעולה הכוללת שני איסורי חכמים, ולכתחילה יעשה זאת על ידי גוי (כמבואר בפרק ט, יא). בכלל 'מצטער', גם כאשר בלא הטיפול יגיע לידי צער משמעותי.