למה מתי שתשעה באב חל בשבת לא מבטלים באותה שנה את הצום או לחלופין עושים את הצום עד הצהריים ואז לסיים את כל מנהגי האבלות? למה לדחות את הצום ולקיים אותו כרגיל עם ישיבה על כסא עד חצות? לכאורה אפשר באותה שנה בערב לקרוא איכה וקינות,בבוקר לקרוא קינות ובצהריים מחצות לאכול כרגיל ולהתפלל מנחה כרגיל יום טוב
בפשטות הסיבה שקבעו חכמים שמקיימים את הצום בדיוק אותו דבר, היא כיון שהעיקר הוא ציון המאורע וחזרה בתשובה ע"י הצום ע"פ כל גדריו, ועוד שאם יקלו בצום נדחה עלולים לזלזל בו רק בגלל שהוא נדחה. ואכן בתשעה באב זה יוצא מצויין, כיון שמתוך הצומות של חכמים, רק הוא חל בשבת, וכידוע בית המקדש נשרף בפועל בי' באב, ולדעת חלק מחכמי ישראל היה ראוי מלכתחילה לקיימו בי' באב, וממילא גם לפי זה אין מקום להקל בו כאשר הוא נדחה לי'.
