לכבוד הרב, שלום רב: ב"ה בשנה הבאה אני מתחילה ללמוד תואר ראשון והיו לי כמה שאלות שעלו לי בהתאם לעניין אשמח אם הרב יוכל לענות לי: הייתה לי מחשבה ללכת ללמוד פסיכולוגיה, ושמעתי מכמה אנשים שיש בעיה יותר גדולה בללמוד את התחום הזה באוניברסיטה בגלל שבניגוד לביולוגיה, פיזיקה, רפואה ותחומים דומים, הפסיכולוגיה מעבירה מסר של איך להתייחס לעולם- ועוסקת בשאלות מהותיות של החיים- כמו האם האדם רע או טוב, מה מוביל אותנו, האם יש לאדם בחירה חופשית, ובכלל רוב ההוגים הנלמדים הם לא יהודים- מה שאומר שאינם מתאימים לנפש של יהודי אלא לנפש הגוי, זה גם יכול להשפיע על דרכי הטיפול וגם יכול להשפיע עלי, ולבלבל אותי מהיחס הנכון לעולם, מן הצד השני, בלימודים אקדמיים יש רצינות ומקצועיות שאי אפשר למצוא במקומות אחרים, (יש אפשרות לעשות תעודה בתחום אך זה לא מאפשר תעסוקה, וגם לא ממש רציני), וגם מעניין אותי ללמוד את כל היחס לנושא מנקודות שונות. מה הרב אומר בנושא? אם הולכים ללמוד- מה צריך להיות היחס אל התואר, האם ללמוד כדי לקבל את התואר או גם ללמוד כלים מעשיים לטיפול? חוץ מפסכילוגיה ישנם שיטות טיפול נוספות כמו אניגראם, המסע, התמקדות, ושיטות מהמזרח מה צריך להיות היחס הנכון לשיטות אלו? ובכללי יותר מה ההבחנה בין מה שנכון ללמוד מגויים (או יהודים לא דתיים, או דתיים למחצה ) ומה שלא נכון? (אמרו לי שיש הבחנה בין תורה, לחוכמה, שחכמה ניתן ללמוד ותורה לא, האם זה הגדרה נכונה, ואם כן מה נקרא חוכמה ומה תורה) שאלה נוספת- חוץ מפסיכולוגיה אני מרגישה שהיעוד והמניע שלי לחיים זה ללמוד, לעסוק במחקר, לכתוב מאמרים וכו, האם יש יותר בעיות בלימוד באוניברסיטה לשם לימוד ועשיית תארים מתקדמים, מאשר בלימוד לשם עבודה? ממש תודה רבה שיראל
