קצת הסתבכתי עם דין כיס שיש בתוכו מוקצה. האם הרב יכול לעשות לי סדר בעניין?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
בסיס לדבר האסור
יז. כלי שמלאכתו להיתר או לאיסור שמונח עליו כל משך הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים ('בין השמשות') מוקצה האסור בטלטול אף לצורך 'גופו' ו'מקומו' (כמוקצה מחמת גופו או מחמת חסרון כיס), נאסר הכלי בטלטול בשבת אפילו אם הוסר המוקצה ממנו, אם התקיימו כמה תנאים:
א – שהניח את המוקצה מתוך רצון וידיעה שיהיה שם בשבת, ולא שכחו שם או הניחו שם כי לא היה לו מקום אחר (כגון בשר חי או קמח המונחים על לחם במקפיא).
ב – שלא מונח שם גם חפץ מותר שחשוב יותר מהמוקצה. אבל מגירה שמונחים בה עשרים שקלים ומפתח הבית, אינה מוקצה.
ג – שיש למוקצה חשיבות. אבל לקערה שיש בה קליפות אין דין 'בסיס'.
יח. כיס ששם בו כסף מתוך ידיעה שיהיה שם גם בשבת, נעשה מוקצה. אם הוא תפור לבגד משלושת צדדיו, ככיס החולצה, נעשה כל הבגד מוקצה. ואם הוא תפור רק מצד אחד, ככיס המכנסיים הקדמי, אין הבגד מוקצה, ומותר לטלטלו בעוד המוקצה בכיס, כדין טלטול מן הצד (להלן, לד).
יט. מגירה שיש בה כסף ואין דברי ההיתר שבה חשובים ממנו, נעשית מוקצה. אם לא ניתן להוציאה מהשולחן, אין השולחן נעשה מוקצה. ואם ניתן להוציאה (כרוב המגירות שלנו כיום), נחשבת כלי בפני עצמו המונח על השולחן, וכל השולחן נעשה מוקצה מדין 'בסיס' אם אין עליו או במגירה אחרת של השולחן חפץ היתר שחשוב יותר מהמוקצה. ונכון להוציא לפני שבת את המוקצה מהמגירות שיודע שיפתחן בשבת.
כ. שולחן שנעשה 'בסיס' למוקצה שעליו, אין למגירות דין 'בסיס' אם אין בהן מוקצה שעושה אותן 'בסיס'. וכן הדין לגבי מגירות ודלתות של ארון. כמו כן, דלת של חדר או של מקרר שיש עליה מוקצה, מותר לפתוח ולסגור אותה בשבת.