שאלה

שלום וברכה ברביבים תשפ"ג הלכות חנוכה כתב הרב: "ואם ירצו, יוכלו לסכם שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן בברכה, וכשהמאחר יחזור, אף הוא ידליק נרות בברכה" ובהמשך כתב: "אומנם אם המאחר יגיע לאחר תשע בערב, עדיף שלא להמתין לו ולהדליק לפני כן. והמאחר צריך להקפיד להשתתף בהדלקת נרות ולשמוע את הברכות במקום שבו הוא נמצא. ואם אינו יכול, ואין מדובר באירוע חד־פעמי, מוטב שינהג כמנהג אשכנז, ויכוון שלא לצאת בהדלקת המשפחה, וכשיגיע הביתה ידליק נרות בעצמו בברכה" ממה שכתב הרב בפניני הלכה משמע שרק בני זוג אשכנזים יכולים לעשות את הפתרון שאחד יכווון לא לצאת והשני ידליק עליו וכן אם אין מדובר במקרה חד"פ ימתינו לו אם הם ספרדים. ולא כמו שמשמע מהרביבים שלא חילק או שגם הספרדי ינהג כאשכנז

רב משיב

עקרונית אשכנזי לא צריך לכוון לא לצאת, שהרי בכל מקרה הוא יכול להדליק בברכה. ומה שכתוב בפניני הלכה פרק יג, סוף הערה 12 הוא דווקא לגבי זוג, שמכיוון שהם רגילים שהבעל מוציא את האישה, אזי אם באופן חד פעמי הם משנים את הרגלם, יתכוונו שלא לצאת, וסיכום ביניהם שאחד ידליק בזמן והשני מאוחר, נחשב ככוונה. החידוש היותר גדול הוא לגבי ספרדי, וכפי שמובא בפרק יב סוף הלכה ג וסוף הערה 2.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן