שלום, "חמץ שנפסל ממאכל כלב נפטר מביעור חמץ, הוא דווקא כאשר החמץ נפסל לפני שהגיע זמן איסור חמץ" – מתי? ערב פסח בשעה 5 או 6 או 7 או בפסח עצמו?
שלום, "חמץ שנפסל ממאכל כלב נפטר מביעור חמץ, הוא דווקא כאשר החמץ נפסל לפני שהגיע זמן איסור חמץ" – מתי? ערב פסח בשעה 5 או 6 או 7 או בפסח עצמו?
מרגע שחלה על העיסה מצוות ביעור חמץ, כלומר עד סוף השעה החמישית, וכפי שמובא בפרק ה.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק ה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
חמץ שנמצא לאחר תחילת זמן האיסור
ז. המוצא חמץ ברשותו לאחר תחילת השעה השישית של ערב פסח, כיוון שהחמץ כבר אסור בהנאה, לא יכול למוכרו לגוי או להפקירו או לפוגמו מאכילת כלב, אלא חייב לבערו מהעולם בשריפה או בפירורו ופיזורו ברוח או בבית הכיסא. ואם מצאו ביום טוב או בשבת, אסור לשורפו ואסור לטלטלו משום מוקצה, אלא יניח עליו כלי כדי שלא יבואו בטעות לאוכלו, ובמוצאי השבת או החג יבערו.