שלום רב.
עשיתי ניסוי בתפילת שחרית השבוע (כמה פעמים). דילגתי על ברכה בחזרה ואף אחד לא שם לב.
האם במצב כזה ראוי להמשיך לומר חזרה בבית הכנסת, או שעדיף לבטל אותה מאחר ואין תשעה מכוונים לברכות החזן?
אני מציין שזה בית כנסת שעונים בו ברוך הוא וברוך שמו ואמן והכל, אבל מוכח שאין הקשבה אמיתית לחזרה.
מה שאני הצעתי להם – או שנבטל את החזרה לגמרי, או ליחד תשעה שיקבלו על עצמם להחזיק סידור ולעקוב עם החזן מראש ועד סוף.
אציין כי זה בית כנסת מרוקאי, וכידוע המנהג המקורי במרוקו היה לא לומר חזרת הש"ץ בכל התפילות, בעיקר בתפילות החול, ואנו עד היום מחזיקים בו במוסף ובמנחה כשהמנין קטן.
כיצד ראוי לנהוג בזה, והאם יש הבדל בין העדות השונות?
