ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה
ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה
כאשר הדבר קל לביצוע נכון לנקות עצמו משאריות זרע על ידי מגבת או מגבון לפני שמהרהר. אבל כאשר יש קושי לנקותו, מותר להרהר (עי' פסקי תשובות עו, ו).