עקב מחלה של מישהי התארגנו נשים ללמוד שמירת הלשון, כל אחת במשך שעה אחת משעות היום. אשתי קיבלה על עצמה, ללא ידיעתי, ללמוד באחת משעות היום. כששמעתי את זה הפרתי את הנדר לאלתר, בטענה שזה דברים שבינו לבינה שכן במשך שעה זו לא אוכל לדבר אתה בענייני הבית וכיוצ"ב. שנינו פנסיונרים הנמצאים מרבית שעות היום בבית. השאלה היא האם היתה אשתי צריכה להסכמתי כדי לקבל את הנ"ל על עצמה, והאם זה אכן נחשב דברים שבינו לבינה?
מבחינה הלכתית נטו, לדעתי זה בסדר שהיא קיבלה על עצמה דבר כזה. מבחינה זוגית, לפי דבריך אני מבין שלדעתך היא היתה צריכה להתייעץ איתך, אך לזה איני נכנס. לעניין הנדר, אני מעריך שהיא לא קיבלה זאת עצמה בלשון נדר, כך שאין צורך להפר את נדרה אם היא רוצה לשנות את החלטתה בעקבות בקשתך. ובאופן עקרוני האם נחשב כנדרים שהבעל יכול להפר – אני חושב שלא, שכן לא מדובר על שעה ספציפית שהיתה מיועדת לשיחה ביניכם, אלא אם אני מבין נכון, אתה בעצם מעוניין שהיא כל היום תהיה פנויה בשבילך, ואם אכן הבנתי נכון, אז זה מוגזם, וגם אינו סותר את קבלתה ללמוד תורה ואם תהיה צריך אותה, היא תתפנה בשבילך.
