שלום רב, בפניני הלכה ברכות פרק ב, טז. כתבתם את ההלכה שכשאדם מתפנה באמצע הסעודה צריך ליטול ידיו וחילקתם בין קטנים לגדולים, שבקטנים – יטול בלא ברכה ואילו בגדולים דעת רוב הפוסקים שנוטלים בברכה. קראתי בספר הלכה ברורה של הרב דוד יוסף את אותה הלכה, שם הוא חילק במטרה של האדם לחזור לסעודה, אם חוזר רק לשתות או גם לאכול פת. שאם הוא סיים לאכול פת וחוזר רק לשתות – יטול בלא ברכה (משום שחייבו אותו בנטילה שמא יאכל לחם אגב השתייה ולכן אין לברך) לבין שהוא חוזר לאכול פת שאז וודאי יטול בברכה. מדוע לא ציינתם את זה? וכן למה לא ציינתם לגבי נטילת ידיים בפני רבים?
