המשך עניין בנים ובנות יחד

עד איפה האיסור הזה הולך? האם כל דיבור שלא יהיה אם אשתי לעתיד הוא אסור ? לא. הכל לפי המידה. לפעמים אומרים לאנשים על אוכל מסוים שהוא אסור, והם ישר מקצינים "אה אז אסור לאכול כלום?!". הכל בסדר, אפשר לנשום, מותר לאכול הרבה מאוד, אבל רק כשר. כך גם עם נשים. מותר לדבר עם אישה בכשרות, כלומר לפי הצורך, לא בשביל הכיף. כיף זה עם אשתך. אסור אז לעשות ארוחות שבת אם זוגות אחרים? אחרי שאדם נשוי ויש לו פת בסלו, הוא יכול להזמין, ולחשוב לפי העניין וכמות האנשים איך להושיב אותם כדי שבאופן כללי הגברים ידברו עם הגברים והנשים עם הנשים. אם הדיבור הוא לא רק אני ואישה אחרת אלא הוא בתוך חבורה של אנשים שהם יראי שמיים והשיח הוא מכבד וצנוע זה גם דבר שהיא לגמרי אסור ? המילה אסור אולי מרתיעה אותך. בוא נלך על 'ראוי' ו'נכון', ונסכם שכך הקב"ה רוצה שנעשה. גם שיח מכבד לא ראוי שיהיה בקבוצה שהולכת לעשות כיף יחד ולאכול במסעדה, אלא אם כן מדובר על זוגות נשואים שיושבים בנפרד ורוב השיח בנפרד.

האם הרב חושב שחברה אידאלית זה חברה שנשים הם לא נמצאים כל כך במרחב הצבורי ? אם זו שאלה רצינית, התשובה היא – לא. אבל צריך לדעת להתנהל נכון. המצב כיום צריך תיקון. הימצאות נשים במרחב הציבורי לא אומר שההתנהלות של הגברים איתן זורם. ממש לא. צריך להיות באיפוק, בכבוד ובאופן ענייני, לפי הצורך. כמובן שגם אם מגזימים לצד החומרא, הדבר יכול ליצור הרהורים, כמו הבדיחה על אותו אחד שמקפיד לא להסתכל ברחוב כדי לא לראות נשים, אז הוא שם פניו בקרקע ומתנגש בעמוד חשמל וחושב שזו אישה ונבהל מאוד ואומר 'גוואלד, סליחה לך גבירתי'. למה לחשוב שזו אישה, אולי התנגשת בגבר… בינתיים המצב אצל רבים הוא הפוך. זורמים יותר מדי. בקיצור הדברים העקרוניים די ברורים, אבל המציאות קצת יותר מורכבת, וצריך ללמוד להתנהל בה לפי הכלל המנחה: כיף עם נשים – לא שייך, זרימה עם נשים – לא שייך. גברים עם גברים ונשים עם נשים, וכשיש צורך עושים הכל לפי הצורך. הרי אדם שהולך לפגישות לחתונה, נמצא שעות רבות עם בחורה, אבל זה לפי הצורך כדי להכיר אותה עבור חתונה.