הלכות רחצה בשבת

שאלה

שאלה חשובה – אני לומד בישיבת ההסדר צפת. יש לנו חבורה קדושה מהישיבה שהולכת בכל בין הזמנים לירדנית (סמוך לכנרת) אל הנוער שנמצא שם, ומקימה זולה – אוהל פתוח לרווחה לנוער הקדוש שלנו כדי להתחבר אליו ולקרב אותו אל ה' יתברך דרך עבודת ה' בשמחה. יש זולה לבנים וזולה לבנות. השאלה היא – טבילה במי הנהר בשבת. לפי הבנתי לבנים הטבילה היא פחות בעייתית כי ניתן לטבול בשבת טבילת עזרא, ולכן אמנם יש להקפיד על האזהרות השונות (לא לטלטל מים וכדו') אך זה אפשרי. השאלה היא לגבי טבילת נשים שעובדות בזולה נשים. נשואות, ולא נשואות (-שזה עוד יותר בעייתי משום התקנה של טבילת רווקות). וכמובן עוד בעיות נוספות רבות שמתעוררות בעקבות זאת. חשוב לציין שתי דברים – דבר ראשון – החום הנורא ששורר שם בימי הקיץ הוא בלתי נסבל, במיוחד לבנות שבמסירות נפש ממש הולכות בלבוש צנוע, ולמרות שרוב המבקרים שם כלל לא מקפידים על כך. אשריהן ! הבעיה שהחום שם הוא פשוט בלתי אפשרי אם הן לא תוכלנה לטבול בשבת להתקרר קצת. דבר שני – חשיבותו העצומה של הפרוייקט, שב"ה אנחנו זוכים בכל שבת שאנחנו שם מזכים הרבה מאוד אנשים בקידוש, סעודה, שמירת שבת, עירוב, לחוות פעם ראשונה בחיים מה זה שבת, וברוך השם גם לא מעט אנשים שאמרו לנו שבזכותינו התחילו לשמור שבת!! השאלה היא כזאת – איך ניתן להתיר לנשים (גם רווקות) להיכנס למים ולהתקרר בשבת? מהם פרטי הדינים? וגם לגברים – על מה צריך להקפיד בטבילה? והאם יש הבדל בכל זה ביו"ט? הבנתי שיש איזה צד להקל (גם בנשים) משום דין 'מיקר' במים צוננים (משום רפואה). האם זה נכון? פרטים חשובים: הירדנית היא עמוקה ורחבה למעלה מ-י' טפחים, ולכאורה דינה כרשות היחיד. דבר נוסף – האוהל שלנו הוא מרחב גדול המוקף מחיצות ואנו מערבים אותו כראוי לפני שבת, כך שדינו ג"כ הוא כרשות היחיד. האהל יושב בצמוד לשפת הנהר. חשוב לציין שממש חשוב לנו למצוא כל אפשרות על מנת להתיר להן להיכנס למים איכשהוא. נשמח לתשובה. תודה רבה!!!

רב משיב

דין טבילה לא רלוונטי כאן, אלא דין רחיצה שמותר במקום הצורך. דינים אלו מובאים בפניני הלכה שבת יד, ח-ט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים כפי שמופיע בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' – המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה: רחצה, שחייה וטבילה יג. גם כאשר מותר להשתמש במים חמים בשבת (לעיל י, כט-לב), אסור לרחוץ בהם את רוב הגוף, שמא יבואו לחמם מים באיסור, אבל את מיעוט הגוף מותר לרחוץ בחמים. במקום הצורך מותר לרחוץ את כל הגוף במים קרים או פושרים שחומם נמוך מחום הגוף (כ-36.5 מעלות), ורק הנצרך להתרחץ ומצטער ממניעת הרחצה בחמים, מותר לרחוץ את כל גופו במים חמים. יד. המתרחץ צריך להיזהר שלא לסחוט את השיער בידיים, לא בזמן הרחצה ולא בסופה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת. ואישה שרגילה להסתרק תמיד אחר הרחצה, נכון שתמנע מלשטוף את שערה, שמא תשכח ותסתרק ותתלוש שערות. והנצרכת מאוד לחפוף את ראשה, ויודעת בוודאות שלא תיכשל ותסתרק, יכולה להקל. טו. הרוחץ בנהר או במעיין או בים, גזרו חכמים שלא ישחה ואף לא ינתק את רגליו מהקרקע, שמא יבוא לתקן סירה (לכן במקרה שלכם, מותר להכנס למים רק כשאתם צמודים לקיר של הירדנית). ובמקום שאין בו עירוב, כשיוציא גופו מהמים ינער את המים שעליו כדי שלא יטלטל אותם ארבע אמות. טז. גם בבריכה אסור לשחות בשבת, משום שזה בילוי השייך לימי החול, וממילא יש בכך פגיעה בכבוד השבת ('עובדין דחול'). ומותר לאיש או אישה לטבול מטומאתם בשבת, ורבים נוהגים להקל לטבול במים חמים. סיכום : 1. להיזהר מטלטול דברים מהאוהל למים וחזור, להיזהר מסחיטת השיער. 2. להכנס לזמן קצר רק כדי לצנן את הגוף ולא לשם הכיף (כדין בריכה). 3. להיות צמודים לשפת הנהר, במקום שיש לרגליים איפה להיות ולא להרים את הרגליים מהקרקע ובטח שלא לשחות.  

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן