הלכה

1)אם שכחתי להבדיל במוצש בשמונה עשרה האם אני צריך לחזור ? לא.

2) אם אני עושה קידוש בשבת ומוציא אחרים האם הם חייבים לשתות כדי להיות יוצא אם שרק שמיעה זה מספיק והמברך צריך לשתות? רק המברך חייב לשתות

3) אם אני אוכל ובאמצע האכילה נזכרתי שאני לא בירכתי האם לברך או עבר הזמן ולהמשיך לאכול! לברך

4) בשבת האם מותר להכין רוטב לסלט בקערה (שמן זין, בלסמיק ועוד) לא קשור ללימון ואז לשים את זה על הסלט? כן. רק לימון צריך לסחוט ישירות לסלט ולא לכלי ריק

5) אם עשיתי קידוש ואכלתי מזונות בבית כנסת או בבית לפני הסעודה. האם אני מחויב לעשות ברכה אחרונה או שיהיה הסעודה ברכת המזון יוצאי הכל ? קודם מברכים ברכה אחרונה. וצריך להקפיד לעשות הפסקה ניכרת בין אכילת המזונות לתחילת הסעודה.

מאכלים שנאכלים לפני הסעודה

יח. המתכוון לאכול סעודה על לחם, לא יאכל או ישתה לפני כן דברים שיכול לאוכלם ולשתותם בסעודה ולפוטרם בברכת 'המוציא', כדי לא להיכנס לספק לגבי ברכה אחרונה.

ואם הוא נאלץ להתעכב מעט עד הסעודה ובינתיים רוצה לטעום דבר מה, אזי לאחר שיאכל וישתה, יצא החוצה לטיול קצרצר, או יעשה הפסקה של רבע שעה בין סיום אכילתו לתחילת הסעודה, וכך ללא ספק יברך ברכה אחרונה על מה שטעם.

אבל מי שאכל כזית או שתה רביעית, ונצרך להתחיל מיד בסעודה ללא הפסקה או שינוי מקום, צריך לדעת את פרטי הדינים בזה:

א – על מאפי מזונות לא יברך ברכה אחרונה, אלא יפטרם בברכת המזון שיברך בסוף הסעודה.

ב – על תבשילי מזונות כפתיתים ופסטה יברך ברכה אחרונה, ואם כבר התחיל בסעודה לא יברך.

ג – על מאכלים שרגילים לאכול בסעודה כדי לשבוע, כבשר ותפוחי אדמה, יברך ברכה אחרונה אף אם התחיל בסעודה. אבל אם כבר בירך ברכת המזון, הפסיד את הברכה.

ד – דין פירות כדין הקודם, אבל אם הוא מתכוון להמשיך לאכול פירות בסעודה, לא יברך עליהם ברכה אחרונה.

ה – על מים יברך ברכה אחרונה, ואם התחיל בסעודה ומתכוון לשתות בה מים, הפסיד את הברכה. ואם לא מתכוון לשתות בסעודה, יברך עליהם אפילו אחר ברכת המזון.

ו – על מאכלים ומשקים שנועדו לפתוח את התיאבון, כגון יין ומשקה חריף, לא יברך ברכה אחרונה.

כל הדינים הללו מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא