מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – הושענא רבה

הושענא רבה

א. היום השביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה', מפני שביום זה אנו מרבים בתחינות 'הושע-נא', שכן בחג הסוכות נידונים על המים שבהם תלויים החיים, וחיתום הדין נעשה ביום האחרון של החג.

ב. נוהגים להרבות בלימוד תורה בליל הושענא רבה, ורבים נוהגים לקרוא את ספר דברים ותהילים כדי לתקן את פגמי הנפש ולהזדכך לקראת גמר הדין שהתחיל בראש השנה. מפני קדושתו המיוחדת, נוהגים לעשות ביום הושענא רבה סעודה חשובה.

מצוות הערבה

ג. מיוחדת היא הערבה שהיובש ניכר בה מאוד, ולכן היא זקוקה למים יותר מכל, וזהו שנצטווינו בהלכה למשה מסיני להביא לבית המקדש בכל יום מימי החג ענפים ארוכים של ערבות, ולזקוף אותם בצידי המזבח כאות בקשה על הגשמים. כהמשך לכך הנהיגו הנביאים שבכל מקום ייטלו ערבות וגם יחבטו בהן. לאחר שנחרב בית המקדש המשיכו ישראל במנהג זה רק ביום השביעי זכר לימי המקדש.

ד. מעיקר הדין ניתן להסתפק בערבה אחת באורך ג' טפחים שיש עליה עלה אחד, והמנהג ליטול חמש ערבות יפות וכשרות למצוות לולב ולקושרן יחד. כמו כן, מעיקר הדין יכולים אנשים רבים לקיים את המצווה באותן הערבות, אך לכתחילה נוהגים לקחת ערבות שלא חבטו בהן. ניתן להוציא את הערבות שמאוגדות עם הלולב ולקיים בהן את מצוות החבטה.

ה. בהושענא רבה עורכים שבע הקפות בבית הכנסת עם ארבעת המינים, ולאחר מכן נוטלים רק את הערבות, אומרים עוד כמה תפילות וחובטים (מנהג עולי תימן לאחוז בעת ההקפות גם את הערבות). נוהגים לחבוט את הערבות חמש פעמים על הקרקע, ויש נוהגים לחבוט אחר כך על כיסא או שולחן כדי שייתלשו עלים.

ארבעת המינים וההושענות לאחר החג

ו. כיוון שהשתמשו בארבעת המינים ובערבות של ההושענות לצורך מצווה, אסור לבזותם, אלא יניחום בשדה או במקום שמניחים בו גזמי עצים ועשבים, ולא יזרקום לפח מטונף או במקום שהכול ידרכו עליהם.

היציאה מהסוכה

ז. סכך הסוכה, דפנותיה וקישוטיה מוקצים למצוותם ואסורים בשימוש לצורך אחר עד מוצאי שמיני עצרת (עי' בפרק ב, לו-לח). אין לסתור את הסוכה עד סיום חג הסוכות, וכשעתיים וחצי לפני השקיעה מותר לפנות את הרהיטים מהסוכה לבית לקראת שמיני עצרת. ראוי לשהות בסוכה לקראת סיום היום השביעי, כדי להסתופף עד כמה שאפשר בצל המצווה שאנו עומדים להיפרד ממנה למשך שנה שלמה.

אכילה בסוכה ביום השמיני

ח. אסור לאכול בסוכה לשם מצווה ביום שאינו אחד משבעת ימי חג הסוכות, משום איסור 'בל תוסיף'. ובשמיני עצרת אסרו חכמים לאכול בסוכה גם כאשר אינו מתכוון לקיים מצוות סוכה, מפני שהוא נראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, צריך לפני היום השמיני להסיר מהסכך מקום של ד' טפחים על ד' טפחים (30.4 ס"מ), ובכך יראה שאינו מעוניין בסכך ואינו מתכוון להוסיף על המצווה.

ט. בחוץ לארץ אוכלים בסוכה ללא ברכה גם בשמיני עצרת, כי הוא נחשב אצלם ספק שביעי של סוכות. אבל ביום התשיעי שנקרא 'שמחת תורה', אסור לאכול בסוכה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, אינו יכול להסיר חלק מהסכך ביום השמיני, משום איסור 'סותר', לכן יכניס לסוכה קדרות וצלחות מלוכלכות, ועל ידי כך יהיה ניכר שאינו מתכוון לשבת שם לשם מצוות סוכה. המנהג שלא לישון בסוכה בשמיני עצרת של חו"ל, ואין נוטלים בו לולב.

י. בן חו"ל המתארח אצל חברו בארץ ישראל בשמיני עצרת, לא ישב ויאכל בסוכה, כדי שלא לשנות ממנהג בני הארץ. אבל אם הוא בדירה לעצמו או במלון, עדיף שישב ויאכל בסוכה.