דין הדחת כלים בשריים וחלביים במדיח

א. הסבון לא פוגם ב. יש שלב שבו אין פי שישים במים כנגד שריות מאכל . ג. המים במדיח רותחים ככלי ראשון ולא ככלי שני .וכנראה שהרב פיינשטיין דיבר במדיחים שונים ומיושנים.

ומסקנתו היא  ש"אם יקפידו לגרוף את הלכלוך הגס לפני ההדחה, וגם את המעט מזעיר שישאר בתחתית המכונה יקפידו לנקות ולנקר בין הדחה להדחה, יתכן שיש מקום להקל מצד המציאות. גם אז, לענ"ד רצוי להפעיל המכונה "על ריק" בין הדחת בשר לחלב ואיפכא, לניקוי ומירוק השמנונית. אמנם, לענ"ד, ראוי לגדור ולאסור גם זאת, "שכן נתת תורת כל אחד בידו", וחיישינן לשיכחה כמש"כ הרמ"פ זצ"ל בתשובתו"

(הרב אליעזר מלמד שליט"א סובר שגם אם הסבון פוגם – לוקח לו זמן עד שהוא מתערבב במים כך שכנראה יש שלב שבו המים ראויים לשתייה ורותחים וממילא בהדחת לי בשר וחלב יחדיו יש חשש לבישול בב"ח .) בשו"ת עטרת פז (ח"א ב – יו"ד ד) כתב תשובה לדברי הרב רוזן "אנו דיברנו לגבי רובא דמילתא ועלמא אשר בודאי החומרים החריפים הללו אשר שוטפים בהם את הכלים במדיחים הם ממש פוגמים ומשחיתים את המאכל עד בלתי השאיר לו שריד, וישנם חומרים שאחר שמתערבים במים לא ניתן לגעת בהם במגע יד אדם כי כל הנוגע בהם נאכל חצי בשרו, וגם עי' היטב בדברי החזו"א יו"ד (סי' כג סוף סק"א). יעו"ש. וא"כ לא עלינו תלונותיו. ועכ"פ הועיל לנו הרב הנז' עורך המחקר יצ"ו, שיש לבדוק בכל מכשיר ובכל חומר ניקוי לגופו אם באמת כך הוא שהמאכל נפגם ונשחת ע"י החומרים השוטפים, ואם באמת כך הוא שהם נפגמים א. הרוצה לשטוף כלי בשר וחלב ביחד יש לו על מה שיסמוך ובפרט במקום הצורך, ב. עדיף להחמיר ולשטוף אותם בזה אחר זה כלומר שישטוף כלי בשר לבד וכלי חלב לבד. ג. ובאופן ששוהה ברחיצת הכלים בין סוג אחד לסוג אחר זמן של מעל"ע (24 שעות) יש להתיר בשופי בלי פקפוק וכנ"ל. ואיך שיהיה גם בכה"ג עדיף תמיד להשתמש במדיח הנז' לשטוף בו כלי בשר לחוד וכלי חלב לחוד, ולהמנע מלשטוף אותם ביחד להתרחק מכל פקפוק.