ברכת שהכול מאכל ומשקה

פרק ט הערה 5

אם המאכל השני חשוב באופן משמעותי מהראשון כך שלכל הדעות ראוי להקדימו לברכה, אפילו היו שניהם לפניו בעת הברכה, אין הפחות חשוב יכול לפטור את היותר חשוב בלא כוונה מפורשת לכך (רשב"א, הובא בב"י רו, ורמ"א ריא, ה, ומ"ב לב, בא"ח בלק ט, ושלא ככה"ח רו, לט). אמנם כמבואר בהמשך הסעיף, מי שרגיל תמיד לכוון לפטור בברכתו את כל המאכלים שבביתו שברכתם זהה, פוטר גם מאכל חשוב שלא נתן את דעתו עליו.

מתוך ספר ההרחבות לפניני הלכה ברכות:

בהערה 5 הבאתי את דברי הרשב"א ושאר הפוסקים, שבלא כוונה לפטור, מין פחות חשוב אינו פוטר את היותר חשוב. ובכה"ח רו, לט, הזכיר את דעת ספר חסידים שמיקל בזה, ומחמת הספק פסק שפטר. ובשו"ת ברכת יוסף עז, כתב שגם מהר"ם פסק כן במפורש, שגם בלא כוונה מפורשת, הפחות חשוב פוטר את היותר חשוב אפילו אם אינו על השולחן. וכיוון שהם שני ראשונים יש לסמוך עליהם בספק ברכות, וכתב שהסכים לו הרב מאזוז. אמנם למעשה, שאר הפוסקים, הורו לחזור ולברך, וביניהם: בא"ח בלק ט, והגרע"י בהליכות עולם שם. וכך כתבתי למעשה.

דין משקה כדין מאכל, פעמים שהוא חשוב יותר כקפה או משקה טבעי, ופעמים שפחות חשוב כמים ותרכיז.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא