ברכת לישב בסוכה על פירות.

עניין זה מבואר בפניני הלכה סוכות. אם אין לך את הספר, אפשר לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

אכילה בסוכה בכל ימי החג

ו. אכילת קבע חובה לאכול בסוכה, ואכילת ארעי אין חובה לאכול בסוכה.

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.

ברכת 'לישב בסוכה'

ז. למנהג יוצאי תימן, בכל עת שאדם נכנס לסוכה כדי לשהות בה, לפני שישב יברך 'לישב בסוכה'.

ח. למנהג יוצאי אשכנז מברכים על כל אכילה שחייבים לאכול בסוכה ('אכילת קבע'), ופוטרים את שאר הדברים שעושים בסוכה. מי שלא מתכוון לאכול אכילה המחייבת סוכה במשך כל שהייתו הנוכחית, יברך על טעימה כלשהי של מאכל או יין (כגון בהבדלה). ומי שאינו מתכוון לטעום כלל, ראוי שיברך על שהייתו בסוכה.

ט. למנהג יוצאי ספרד מברכים רק על אכילה חשובה, שהיא מעט יותר מ'כביצה' לחם, או מיני מזונות בשיעור שביעה שהוא כנפח ארבע ביצים, או שזו ארוחה שמתכוון לשבוע ממנה אף שלא אוכל בה לחם או מזונות.