ברכת הים התיכון

שאלה

ראיתי שהרב מסיק לברך מעשה בראשית על הים התיכון. ואני לא מצליח להבין איך אפשר לברך כך? א. האם מצאתם בכל רחבי ששה סדרי משנה שחז"ל יתקנו ברכה שתהיה נוהגת רק בחו"ל – כמו שקורים בתורה בפרשת ראה – כל המצוות נועדו להיות רק בארץ, לתקן ברכה שתהיה רק בחו"ל אין כזאת יצירה. ב. כיצד יתכן וחז"ל יתקנו לקרוא לאוקיינוס הים הגדול ולא לים התיכון, בעוד שהתורה קורה רק לים התיכון הים הגדול? ג. ממתי יהודים נורמלים מכבדים את חוץ לארץ לתת לה את התואר גדול? ד. בכלל מה טעם היה לברך בזמן חז"ל אל האוקיינוס הים הגדול, הרי הם לא נוסעו במטוס, ואדם שעומד בספינה או ביבשה רואה אותו דבר בדיוק בים התיכון ובאוקינוס, העין לא מסוגלת לראות מרחקים גדולים – ומדוע לתקן ברכה מיוחדת לאוקיינוס? בשלמא לים התיכון שהתורה קורה לו מפני חשובותו הים הגדול ניחא. ה. ר' יהודה בר אליעאי (בדרך כלל סתם משנה ר' יהודה זה ר' יהודה בר אליעאי) היה גר באיזור צפת, האם הוא תיקן ברכה למי שגר באוקיינוס? נשמע ממש מוזר. ו. בנוסף מדוע לחשוש ולברך עושה מעשה בראשית – הרי מסתבר לי שגם מי שמברך שעשה את הים הגדול, אין בזה חשש ברכה לבטלה, אפילו לדעות שלא תיקנו ברכה זה על ים התיכון. משום שהרי חז"ל תיקנו לשבח על הים, וכמו שמי שבריך בריך רחמנא מלכא דהאי פיתא – אין זה ברכה לבטלה, כך מי שמשבח שעשה את הים הגדול – שזה לשון התורה וודאי אין זה ברכה לבטלה. ואם כן בין כך יוצאים ידי חובה. ובין כך אין כאן ברכה לבטלה. אז מדוע להעדיף ברכת מעשה בראשית שזה נגד הסברה ונגד השו"ע והרמ"א? ז. בנוסף: מסתבר לומר שכאשר מברכים שעשה את הים הגדול מתוך כוונה ומבינים שזה גדול בגלל שזה בגבול הארץ, ומי שגר בארץ נקרא אדם גדול (כידוע הסיפור על החלה אצל האדמו"ר מסלונים הברכת אברהם) מקיים בברכה זו מצווה מהתורה של חיבת הארץ – וכיצד ניתן להפסיד מצווה חשובה זו.

רב משיב

הסברות יפות, ואין לי הפנאי הנדרש כדי לדון בהם, אבל עכ"פ מה נעשה עם הראשונים ורבים מהאחרונים שאמרו לברך על הים התיכון 'מעשה בראשית'? וגם אם יש מקום לומר שאין כאן ברכה לבטלה, מ"מ כשם שאנו מברכים 'שהכל' או 'אדמה' במקום שיש לנו ספק האם הברכה יותר מדויקת ('מזונות', 'העץ'), כך הוא הדין בנד"ד. חלק מהסוברים לברך 'מעשה בראשית' הם:

רא"ש , אבודרהם, לחם חמודות, מג"א, רע"ב, א"ר, פרישה, גר"א, ערוה"ש, ישועות יעקב, מג"ג, שולחן שלמה, מ"ב, כה"ח, אור לציון ח"ב, יד, מ; הליכות שלמה כג, כט; ברכ"ה ח"ד, ג, ב; שעה"ב כא, ז, ברכת יוסף קכג.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן