שאלה

שלום הרב לאחרונה למדתי את פרק כללי ברכות בספר פניני הלכה ברכות (פרק יב). בסעיפים י׳ ויא׳ מדובר על ״האוכל באיסור״ ועל המברך באיסור האם יאכל״ (בהתאמה). החילוק שהרב מלמד מחלק בנוגע לאדם שאוכל באיסור הוא האם האוכל אסור מחמת האוכל עצמו או מחמת הזמן/המקום. לעומת זאת בהלכה יא׳ לא הצלחתי להבין מה החילוק – מתי צריך לאכול מעט במידה ובירכתי בטעות ומתי לא. חשבתי אולי שהחילוק מהסעיף הקודם נכון גם בסעיף הזה, אבל זה לא מסתדר עם כמה מהדוגמאות שכתובות בסעיף. האם הרב יוכל להסביר לי מה הכלל – מתי צריך לאכול מעט ומתי לא? ואם הרב יוכל גם להסביר לי איפה זה נכנס במילים בספר אני אשמח ממש. תודה

רב משיב

אין מברכים על מאכל שאסור לאוכלו אף אם אכלו בשוגג, ולא על מאכל שגנב אותו, שאיך יודה לה' על הנאה שבאה לידו באיסור. אבל אם אוכל את המאכל בהיתר, כגון הנמצא בסכנה וכדי להציל את עצמו צריך לאכול מאכל אסור, חייב לברך עליו. האוכל מאכל כשר בשעה שאסור לאוכלו, כגון ביום צום, או לפני קידוש או הבדלה, או לפני תפילת שחרית – צריך לברך עליו. כמו כן, אם בירך בטעות על מאכל לפני קידוש או הבדלה, או לפני תפילת שחרית – יטעם ממנו מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. וכן הדין אם בירך על מאכל שלא אוכלים מחמת המנהג, כגון שבירך על בשר בתשעת הימים. אבל אם בירך בטעות על מאכל ביום צום, אסור לטעום ממנו כלום. אכל מאכל בשרי ובירך בטעות על מאכל חלבי לפני שעברו שש שעות: אם לאחר אכילת המאכל הבשרי אכל מאכל פרווה ושתה, יטעם מעט מהמאכל החלבי כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. ואם לא אכל ושתה לפני כן, יצחצח את שיניו מהר כדי שיוכל לטעום מעט מהמאכל החלבי. ואם בירך על המאכל החלבי לאחר שעה מאכילת הבשר, יטעם מעט מהמאכל החלבי גם אם לא ניקה את פיו כלל (דיני הפסקה בין בשר לחלב, מבוארים בהלכות כשרות פרק כו). בירך על פירות ונזכר שלא הפריש מהם תרומות ומעשרות, יפריש ויאמר את כל נוסח ההפרשה ואחר כך יאכל, שהואיל והפרשתו לצורך האכילה, אין היא הפסק.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן