ברכות

אין מברכים על מאכל שאסור לאוכלו אף אם אכלו בשוגג, ולא על מאכל שגנב אותו, שאיך יודה לה' על הנאה שבאה לידו באיסור. אבל אם אוכל את המאכל בהיתר, כגון הנמצא בסכנה וכדי להציל את עצמו צריך לאכול מאכל אסור, חייב לברך עליו. האוכל מאכל כשר בשעה שאסור לאוכלו, כגון ביום צום, או לפני קידוש או הבדלה, או לפני תפילת שחרית – צריך לברך עליו. כמו כן, אם בירך בטעות על מאכל לפני קידוש או הבדלה, או לפני תפילת שחרית – יטעם ממנו מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. וכן הדין אם בירך על מאכל שלא אוכלים מחמת המנהג, כגון שבירך על בשר בתשעת הימים. אבל אם בירך בטעות על מאכל ביום צום, אסור לטעום ממנו כלום. אכל מאכל בשרי ובירך בטעות על מאכל חלבי לפני שעברו שש שעות: אם לאחר אכילת המאכל הבשרי אכל מאכל פרווה ושתה, יטעם מעט מהמאכל החלבי כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. ואם לא אכל ושתה לפני כן, יצחצח את שיניו מהר כדי שיוכל לטעום מעט מהמאכל החלבי. ואם בירך על המאכל החלבי לאחר שעה מאכילת הבשר, יטעם מעט מהמאכל החלבי גם אם לא ניקה את פיו כלל (דיני הפסקה בין בשר לחלב, מבוארים בהלכות כשרות פרק כו). בירך על פירות ונזכר שלא הפריש מהם תרומות ומעשרות, יפריש ויאמר את כל נוסח ההפרשה ואחר כך יאכל, שהואיל והפרשתו לצורך האכילה, אין היא הפסק.