שלום, "כל מי שלא השבית את החמץ מביתו עד חצות יום י”ד בניסן, עובר על כל רגע ורגע שהוא משתהה מלבערו בביטול מצוות עשה של השבתת החמץ (מ”ב תמג, א). ומשעה שיכנס הפסח יעבור בנוסף לכך על שני איסורים, שנאמר (שמות יב, יט): “שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם”, ועוד נאמר (שם יג, ז): “מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ” – מובא לעיל בפרק ב הלכה א שעובר בתנאי שיש ברשותו בפסח חמץ בנפח של שיעור כזית לכל הפחות. מדוע לא צויין זאת? (פ"ה פסח, ג, א)