איסור נישואין לפצוע דכא

שאלה

"אסור למי שנעשה סריס, על ידי שנפגע באחד משלושת החלקים של איברי ההולדה שלו לשאת אשה בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ב): "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'". פְצוּעַ דַּכָּא הוא שנפצעו הביצים שלו, וּכְרוּת שָׁפְכָה שנכרת הגיד ששופך זרעו באשה…מי שהיה נשוי לבת ישראל ועבר סירוס, צריך לגרש את אשתו, מפני שאסור לו להמשיך לקיים את נישואיו (אוצה"פ ה, ב). האיסור הוא על פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, היינו על מי שנעשה סריס עקב חבלה מכוונת או פציעה שנגרמה על ידי אדם בלא כוונה, כמו בתאונת דרכים." השאלה היא האם אדם שכבר יש לו ילדים או ילד אחד ולאחר מכן נעשה סריס מחויב לגרש את אשתו? השאלה המכוונת היא יותר על הפסוק – אם הוא בה לקהל ה' בעודו לא סריס, והוליד ולאחר מכן נעשה סריס האם צריך לגרש?

רב משיב

אם ברור לפי כללי ההלכה שהוא סריס – צריך לגרש את אשתו. אבל זה דבר נדיר מאוד, שכן אם נעשה סריס בעקבות שתיית סם וללא כל פגיעה באיבר ההולדה, מותר בבת ישראל. וכן כאשר נפגע האיש באיבר ההולדה, אך על פי הרופאים הוא עדיין יכול להוליד, כגון שנכרתה לו ביצה אחת, מותר לו להתחתן עם בת ישראל. וכן הדין בסריס שניתן להוציא מהביצים שלו זרע ולעבר את אשתו. גם מי שנעשה סריס בידי שמיים, כגון שנולד כך או שנעשה סריס בעקבות מחלה, רשאי להתחתן עם בת ישראל. לכן מי שכדי להציל את חייו או להצילו ממכאוביו, נצרך לעבור כריתה של בלוטת הערמונית שדרכה עובר צינור הזרע, או שנצרך לעבור כריתה של הביצים, או הקרנות שהרסו את היכולת שלו לייצר זרע, מותר בבת ישראל ואינו צריך לגרש את אשתו, אף שאינו יכול לעבר אותה.  

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן