בפניני הלכה כשרות פרק כב בסוף פסקה ב כתוב שהכשרת הבשר נועדה למנוע איסור חכמים, שכן דם שנמלח אסור
מחכמים בלבד. מה הכוונה? חשבתי שדם שנמלח מותר!
בנוסף בד' כתוב שמליחה מועילה להוציא דם בלוע. אבל חשבתי שדם בלוע מותר?
האם זה בגלל שבבישול דם בלוע הופך להיות אסור כי הוא זז ממקומו?
תודה!
בסוף פסקה ב כתוב שהכשרת הבשר נועדה למנוע איסור חכמים, שכן דם שנמלח אסור
מחכמים בלבד. מה הכוונה? חשבתי שדם שנמלח מותר!
לדעת רובם המכריע של הראשונים, דם שהתבשל או שנמלח אסור מדברי חכמים, וכ"כ תוס', תרומה, יראים, רוקח, ראב"ן, או"ז, רשב"א, רא"ש, רא"ה, מרדכי, רבנו ירוחם, ריטב"א ור"ן. וכ"כ ב"י ורמ"א בד"מ סט, יט. וכן באחרונים: ש"ך ע, מט; ט"ז, פר"ח סט, א, ר' דוד פרדו, נו"ב, בית יהודה, ערוה"ש סז, ה-ו. מנגד, לדעת רש"י, עיטור, רבנו יהונתן מלוניל ורמב"ם, דם שבישלו אסור מהתורה. וכ"כ כנפי יונה, ערך השולחן, חת"ס. הרי שלכאורה לדעתם המליחה והצלייה נועדו למנוע איסור תורה. אמנם בנקודות הכסף פז, ה, כתב, שגם לדעתם, רק דם בעין, כגון שכנוס בכלי, שבושל או שנמלח, אסור מהתורה. אבל הדם שהיה בלוע כדרך טבעו באיברים, ויצא מהבשר על ידי בישול או מליחה, אין בו איסור תורה. וממילא יוצא שגם לשיטתם המליחה והצלייה נועדה למנוע איסור חכמים. וכ"כ שו"ת רי"ם מגור יו"ד ז; ומהרש"ם ג, שכ.
בסעיף ד' כתוב שמליחה מועילה להוציא דם בלוע. אבל חשבתי שדם בלוע מותר? האם זה בגלל שבבישול דם בלוע הופך להיות אסור כי הוא זז ממקומו? בדיוק. כל עוד הבשר לא בושל כמבואר בסעיף ב – הדם שבלוע בבשר כדרך טבעו מותר באכילה. לפיכך, מותר לאכול חתיכת בשר חי. אמנם כיוון שבעת חיתוך הבשר עלול לבצבץ דם על מקום החתך, צריך לשטוף את מקום החתך ורק לאחר מכן מותר לאוכלו חי בלא הכשרה נוספת (שו"ע סז, א-ב). כאשר מבשלים בשר שלא הוכשר – כולו נאסר מחמת הדם שיוצא ממנו בעת הבישול וחוזר להיבלע בו.
סיכום הדינים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
א. ציוותה התורה שלא לאכול את דמם של בהמות, חיות ועופות (ויקרא ז, כו). אמנם הדם שבלוע בבשר כדרך טבעו, מותר באכילה, לכן מותר לאכול חתיכת בשר חי. ואם חותך אותה לפני האכילה, ישטוף את מקום החיתוך שמבצבץ בו דם.
אבל כאשר מבשלים בשר שלא הוכשר, כולו נאסר מחמת הדם שיוצא ממנו וחוזר להיבלע בו. ואם בישלו חתיכה זו בתוך תבשיל, כיוון שאיננו יודעים לשער כמה דם יש בה, צריך פי שישים כנגד כולה. לפיכך, צריך להכשיר את הבשר לפני בישולו.
ב. כדי להוציא את כל הדם שבלוע בבשר, צריך למלוח אותו או לצלותו באש. מעיקר הדין, גם חליטת הבשר במים רותחים או בחומץ יין יכולה להכשירו, כיוון שעל ידי כך הדם הבלוע בבשר נצמת אליו ולא יכול יותר לזוז ממקומו אפילו בבישול, ואין איסור בדם שנותר בלוע בבשר כדרך טבעו. אולם המנהג שלא לסמוך על כך לכתחילה, שמא לא יחלטו את הבשר היטב.
בדיעבד שחלטו בשר במים רותחים או בחומץ יין, ובישלוהו בלא מליחה – הבשר כשר. וכן כשאין אפשרות למלוח או לצלות את הבשר, בשעת הדחק אפשר לחתוך אותו לחתיכות קטנות, ולהטילן אחת אחת למים רותחים שמעלים אדים רבים, תוך השגחה שהמים ימשיכו לרתוח ולהעלות אדים גם לאחר הטלת כל חתיכה.
