שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות

מילקשייק עם תמרים ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה מברכים גם על העץ?(היו יותר מכזית תמרים) אשמח להסבר ולמקורות

אם ברכה ראשונה היתה שהכל, זה אומר שלפי כללי עיקר וטפל החלטת ששאר המרכיבים עיקר והתמרים טפל, אז גם ברכה אחרונה מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-04-14 07:05:32

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

כהונה – תפקיד שהוא ייעוד | דבר תורה לפרשת אמור

בתחילת פרשתנו, אנו לומדים על ייחודיותם של כהני העם. בעוד שלישראל וללוי ניתנת בדרך-כלל הרשות להינשא עם כל רווקה יהודייה שאינה קרובת משפחה וממזרת, לכהן אסור להתחתן עם 'אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה… וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה'.
בנוסף, לוי וישראל מותרים להתקרב ולגעת בכל מת וקבר, אך לכהן מותר להיטמא רק 'לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו', לשבעת קרוביו ולמת מצווה.

מתבקש לשאול: במה התייחדו הכהנים? ומדוע המגבלות שהוטלו עליהם מתמקדות בנושאים הקשורים לחייהם האישיים – נישואין ואבל?

שליחי ציבור

על גבי קומת הקדושה המשותפת לכלל ישראל שלמדנו בשבת שעברה ('קְדֹשִׁים תִּהְיוּ') , בפרשתנו אנו לומדים כי לכהנים מתוקף תפקידם מדרגת קדושה ייחודית ('קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵא-לֹהֵיהֶם'), אשר ממנה נגזרות כל ההגבלות המוטלות עליהם.

על הכהנים מוטלת אחריות להיות שליחי ציבור נאמנים במלאכת הקודש בתוך המקדש, ואף מחוצה לו. תפקידם הייעודי הוא להוות אנשי קודש האמונים לחבר את ישראל אל עולם הרוח והמוסר. בל נשכח כי הכהן היה קובע את טיב הנגעים שהתגלו בקירות הבית ובעור האדם, וגם היה פודה את בכורות ישראל. לכן, שבט לוי לא קיבל נחלה המצריכה את בעליה להתעסק בחקלאות – כי 'ה' הוּא נַחֲלָתוֹ' (דברים יח, ב).

תפקיד הכהנים לא הסתיים בתום 'יום עבודה', אלא מהווה את ייעודם. גם בחייהם הפרטיים, הכהנים היו נושאי הקודש בישראל. לגביהם, השאלות האישיות: "עם מי להתחתן ולמי להיטמא" – נבחנות לאור ערכי הקודש אותם הם מייצגים כלפי העם.

מעגל החיים

ניתן להצביע על שלוש נקודות ציון משמעותיות במעגל החיים האנושי: לידה, נישואין ומוות.
לעומת הלידה שאינה תלויה ברצון הנולד, הקמת משפחה והתמודדות עם המוות הן בבחירת האדם. עליהן התורה מצביעה ומדריכה את הכהנים כיצד כנציגי הקודש בעם הם צריכים להתנהל.

הבחירה עם מי להקים משפחה ולהוליד את הדור הבא היא קריטית לכל אחד במישור האישי, כמו גם במישור הלאומי. חללה, זונה וגרושה כשרות להינשא לכל אחד מישראל, ויכולות להקים משפחה מפוארת כיוון שהן אינן חלילה פסולות בעצם מהותן.
אולם, לגבי הכהנים הן אסורות כי אינן מתאימות לחיי השלמות והטוהר שהכהן מתוקף תפקידו מייצג בהקמת משפחתו.
נוכל לשים לב, כי לכל אחת מהנשים 'סיפור אישי' הזר לערכי הכהונה: חללה- נולדה לאבא כהן שחילל את קדושתו; זונה – קיימה יחסי אישות אסורים; גרושה – לרוב טעם לפגם ומשקעי עבר יתלוו לפירוק נישואיה.

אצל דתות רבות המפגש עם המוות הוא הזדמנות לזרוע את זרעי הדת בקרב ההמון. דווקא ברגעים בהם הלב דומע והלב נשבר, ינסו כהני הדת להדגיש את חוסר האונים של האדם כלפי כוח עליון, ואת אפסות חייו. לכן, בתי אלילים רבים נבנו דווקא בסמוך לקברים.

בישראל, הכהנים מבטאים את חדוות החיים, את היופי והטוב הקיימים באדם ובעולם. ככל שהאדם דבק בבוראו על ידי מצוות ומעשים טובים – דבק הוא בחיי הנצח.
כפי שנאמר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱ-לֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד). הכהנים מתעסקים בחיים עצמם, ולא בחידלון המיתה. כך שהרחקתם מטומאת המת אמורה להשריש בעם כי אור קדושת החיים גוברת על חשכת המוות.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן