הביקור הידידותי של אובמה ומחשבתו שהוא באמת פועל לטובת ישראל • המסרים של אובמה לא הצליחו לגרום לציבור הישראלי לשגות אחר עגל הזהב של השלום • אובמה מכיר בקשיים המיוחדים שישראל מתמודדת עמם • אובמה לא מזהה את שורשי הסכסוך ואת שאיפותיהם המיליטנטיות של הערבים • הוא מאמץ את עלילות השמאל והערבים נגד המתנחלים ומתעלם מזכותו הדתית וההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל • גורמים מתוכנו מטים לרעה את עמדתו של הציבור האמריקני, אך תמיכתו בישראל ממשיכה להיות איתנה
ביקור נשיא ארה"ב ברק אובמה
עברו החגים וכעת אפשר להתפנות להתייחסות לביקורו החשוב של נשיא ארה"ב ברק אובמה בישראל.
ראשית עליי לתקן את התייחסותי כלפיו. בזמנו כתבתי עליו: "לדאבון לבנו התברר שהוא אחד הנשיאים העוינים שקם לישראל". הגעתי לעמדה זו בעקבות הלחץ הברוטאלי שלו להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון, שבלי זה לא הסכים לסייע לישראל במאבקה בגרעין האיראני, כפי ששמעתי בשיחות אישיות משרים וח"כים שונים ונבחרי ציבור אמריקנים. אינני יודע מה בדיוק האמת, ואולי הם צודקים שבפועל הוא אחד הנשיאים המסוכנים ביותר, ועמדותיו מבטאות כפירה בתנ"ך וחוסר הבנה בשורשי הסכסוך ופתרונו. אבל יחד עם זאת, בתקופה האחרונה, מתוך פגישה עם אדם שמקורב אליו מאוד, התברר לי שהוא באמת חש ידידות כלפי ישראל, ומשוכנע שהוא פועל למענה בדרכו. בכך גם נוכחנו בביקורו, שעל אף שהתבצע באיחור של ארבע שנים, היה גדוש בביטויים חמים של ידידות ומחוות אנושיות שחיממו וריגשו את לבנו. כמה טוב לשמוע מנשיא ארה"ב בעברית את המילים "טוב להיות בארץ"!
האמת שלאחר היום הראשון לביקורו, יחד עם השמחה על הידידות היפה, התחלתי קצת לחשוש שמא הוא ישפיע על דעת הקהל לשגות אחר עגל הזהב של שלום מדומה המחליף חזון של שלום אמיתי. אולם לאחר נאומו בבנייני האומה, יחד עם הצער על עמדותיו, נחה מעט דעתי. ידעתי שעל אף כל המחוות היפות והדברים המרגשים, הוא החטיא את הנקודות המרכזיות, ולא הצליח לנגוע בשדרה המרכזית של הציבור הישראלי. וכך חזרנו למקום הרגיל שלנו, לכל אותן הסכנות הלאומיות והפרטיות שאיתן אנחנו כבר רגילים לחיות.
נאומו בבנייני האומה
נאומו המרכזי של מנהיג כזה נכתב בעיון רב, תוך שימת לב לכל מה שנאמר ולמה שלא נאמר, ועל כן ניתן ללמוד מניתוח דבריו את עמדת הממשל האמריקני.
היחס האנושי
בבסיס ישנה ידידות מרגשת והכרה של הממשל האמריקני בקשיים שישראל מתמודדת איתם. "אתם חיים בשכונה שבה שכנים רבים דחו את זכותכם להתקיים. סביכם וסבותיכם נאלצו לסכן את חייהם ואת כל שהיה להם כדי ליצור לעצמם מקום בעולם. הוריכם חיו ממלחמה למלחמה כדי להבטיח את הישרדותה של המדינה היהודית. ילדיכם גדלים בידיעה שבני אדם שמעולם לא פגשו שונאים אותם רק בשל מי שהם… ישראל מוקפת רבים ששוללים את עצם קיומה, ועולם שבו רבים מסרבים לקבל אותה. זו הסיבה שביטחונו של העם היהודי בישראל הוא כה חשוב – פשוט מכיוון שלעולם הוא לא יכול להילקח כמובן מאליו… היום, אני רוצה לומר לכם, במיוחד לצעירים מביניכם – כל עוד ארה"ב קיימת, (בעברית:) אתם לא לבד".
אי הבנת שורשי הסכסוך
באחד הקטעים החשובים בנאומו, שבלעדיו אין משמעות להצעתו לתת לערבים להקים מדינה בנחלת אבותינו, אמר אובמה כך: "לפני ארבע שנים עמדתי בקהיר מול קהל צעיר. השקפותיהם הפוליטיות ואמונתם הדתית רחוקות מאוד מכם. ואולם, הדברים שאליהם הם שואפים – אינם כה שונים מכם. לקבל החלטות בעצמם, להתחנך, למצוא עבודה טובה, להתפלל לפי דרכם, להתחתן ולהקים משפחה. אותו דבר נכון גם ביחס לפלשתינים שפגשתי ברמאללה הבוקר, וביחס לפלשתינים הצעירים שחולמים על חיים טובים יותר בעזה".
האם זה באמת מה שהצעירים הערבים רוצים?! הוא הרי כבר מנהיג את ארה"ב יותר מארבע שנים. הוא כבר נפגש עם הבעיות בעיראק, באפגניסטן, בפקיסטן, באיראן, במצרים, בסוריה, בלוב ובטוניסיה. האם הוא עדיין יכול לומר שהצעירים הערבים מחוללי השינויים בארצותיהם רוצים בדיוק את אותו הדבר שהצעירים האמריקנים והישראלים רוצים – חופש, פרנסה, חינוך טוב לילדים וזכויות?!
האמת היא שחוץ משכבה דקה שמקבלת את ערכי המערב, רוב הציבור הערבי מעוניין במסגרת מדינית שונה לחלוטין. רוב הציבור הערבי חפץ לשמר את ערכיו הדתיים והמשפחתיים, שחופש וחירות אינם במרכזם.
איזו התקדמות הוא ראה ברמאללה או בעזה, שקיבלו זכות לשלטון אוטונומי? איזה בית חולים חדש הם בנו? איזו אוניברסיטה הם הקימו? במה הם משקיעים את עיקר הונם, שמגיע בעיקר מתקציבי מדינות המערב, אם לא בנשק ובאימונים ובטיפוח שנאה לישראל ולכל העולם המערבי – שנאה לכל אותם הערכים שהוא מייחס להם. ברמה האישית נוח יותר לחיות במסגרת חופשית, אבל לא זה האידיאל שהם שואפים אליו. ולכן בכל מקום שבו הם מקימים שלטון חדש, הם פוגעים בערכי החופש והחירות, וחולמים על ניצחון האסלאם על המערב. איך הוא לא רואה את כל זה, למרות כל אמצעי המודיעין והדיווחים מאלפי המרגלים והשגרירים והעיתונאים והחוקרים שעומדים לרשותו? ההסבר היחיד הוא שכולם שבויים בדת הזויה של שלום ליברלי שמנצח וינצח את הכול.
קבלת העלילות על המתנחלים
זו דוגמה מובהקת כיצד המרחם על אכזרים, בלא רצון סופו להתאכזר לרחמנים. הנה הוא כבר קיבל את עלילת הדם כאילו המתנחלים מפריעים לערבים התמימים לעבד את שדותיהם. האם אין לו מודיעין שיעניק לו דיווח אמין מה קורה בשטח? האם לא סיפרו לו שערבים יכולים להסתובב בבטחה בהתנחלויות ובשכונות יהודיות, ואילו יהודים שילכו בכפרים הערביים יסכנו את נפשם? אם קורה שיהודים פוגעים בערבים, הרי שזה בא כתגובה לפיגועים המזוויעים של המחבלים. וגם את זה הציבור היהודי, ובכלל זה הנהגת המתנחלים, שולל. אז איך אובמה מסוגל לומר: "אין זה הוגן שאלימות מתנחלים נגד פלשתינים נותרת ללא ענישה. אין זה הוגן למנוע מהפלשתינים לעבד את אדמותיהם"?
עוד אמר: "אין זה הוגן להגביל את חופש תנועתם של סטודנטים בגדה המערבית, או להעביר משפחות פלשתיניות מבתיהן". הסיבה היחידה למניעת תנועה מסטודנטים היא הצורך למנוע טרור. ומהיכן העלה את הסיפור על העברת משפחות ערביות מבתיהן? היחידים שהועברו מבתיהם היו היהודים שגורשו מגוש קטיף וצפון השומרון.
איזה עיוות הוא להשוות גדודי רוצחים שפלים שכל תקוותם לשפוך דם ישראל, ושמקבלים מימון גבוה ממנהיגיהם – לאנשים שוחרי טוב שבונים את בתיהם ומעניקים בתוך כך פרנסה וקידמה לכל האזור, כולל הערבים. הרי אילולי כן היו ערביי יהודה ושומרון חיים בדיוק כמו אחיהם בסוריה ובשאר ארצות ערב.
ארה"ב יודעת שלפעמים צריך להפעיל כוח
כאשר אובמה צריך להגן על האינטרסים של ארה"ב, הוא שולח צבא לאפגניסטן ולא מסתפק בהצעות של שלום והידברות. מדוע לא רצה לדבר עם בן לאדן, ובמקום זאת הוא מחשיב את חיסולו כאחד מהישגיו הגדולים? במה הוא גרוע מכל המחבלים שסובבים אותנו? הדיבורים של בן לאדן נגד ארה"ב אינם חמורים יותר מהדיבורים של המחבלים כאן כלפינו וכלפי המערב. זוהי עמדתו הרשמית של החמאס, וגם אנשי אש"ף והרשות הפלשתינית מתבטאים באופן דומה, ואפילו כותבים זאת בספרי הלימוד לילדיהם.
הזכויות ההיסטוריות והדתיות
מעבר לטעויות, החיסרון הבולט בנאום אובמה הוא ההתעלמות מהזכויות ההיסטוריות והדתיות של העם היהודי, שזעקתם הכבושה עולה מכל אבן והר בארץ ישראל, ובמיוחד ביהודה ושומרון. זאת לעומת האספסוף הערבי שהתאסף כאן במאה השנים האחרונות, שעד לפני ארבעים שנה לא ידע שהוא עם, וכל מהותו הלאומית כיום אינה אלא התאגדות לשם מלחמה אנטישמית גזענית ומכוערת, שכל התומכים בו שותפים לה.
בפתיחת דבריו אמר: "ראיתי את ההיסטוריה עתיקת היומין של העם היהודי בהיכל הספר, וגם את עתידה המזהיר של ישראל – במדענים וביזמים שלה. זו אומה של מוזיאונים ושל פטנטים, של אתרים קדושים ושל חידושים פורצי דרך. רק בישראל ניתן לראות הן את מגילות ים המלח והן את המקום שבו פותחה הטכנולוגיה המפעילה את רכב החלל במאדים".
את ההיסטוריה שלנו הוא שם במוזיאונים ומגילות גנוזות. הדבר בא גם לידי ביטוי בתכנית הביקור שלו, שלא כללה ביקור בכותל המערבי, במערת המכפלה, בקבר רחל או בקבר יוסף. הוא לא ביקר בבית אל, שם חלם יעקב אבינו את חלום הסולם, ולא בשילה – המקום שבו שכן המשכן יותר משלוש מאות שנה. אפילו לבית כנסת רגיל הוא לא הלך. המקום הדתי היחיד שאליו הלך הוא כנסיית המולד בבית לחם.
זה הביטוי לתפיסתו השטחית את מדינת ישראל כתופעה מודרנית חדשה, תוך התעלמות מן השורשים העמוקים של אמונה חיה ויוקדת במשך אלפי שנים; התעלמות מימי האבות, המלכים, הנביאים, התנאים והאמוראים, וכל הקדושים שמסרו את נפשם על קידוש השם, כדי שלא לשכוח את הארץ ואת הגאולה שעם ישראל צריך לבשר לעולם ממנה.
הוא אמנם ערך ביקור חשוב ביד ושם, אבל ביקור זה מבטא יחס הומניסטי כלפי היהודים, בלא שום ביטוי להגשמת חזון הנביאים, שרק עליו ורק למענו מסרנו את נפשנו.
האשם
הנורא מכול הוא שהנשיא אובמה בא ברצון טוב, כידיד אמת. הוא באמת שוחר את טובתנו, ומעוניין שארה"ב תעמוד תמיד לימין ישראל ותדאג לביטחונה ולקיומה. ואחרי כל זאת הוא אומר דברים שעלולים בפועל לגרום לכל הפורענויות הקשות.
עיקר האשמה מוטלת עלינו, שיש בנו אנשים ששבויים בדת כזב שבשמה הם נשבעים ואליה הם מתפללים שלוש או שבע תפילות ביום. קשה לצפות מנשיא ארה"ב שיהיה צדיק מהם.
נחמה
ואף על פי כן נחמה גדולה יש לנו מכך שבפועל הלכי הרוח בארה"ב הרבה יותר חיוביים כלפינו. שבעים ושבעה סנטורים משתי המפלגות חתמו על מכתב הקורא לנשיא לעמוד לימין ישראל ללא שום הסתייגות. הם מבטאים בכך את הלכי הרוח הציבוריים בארה"ב, כפי שמראים כל הסקרים.
כדי שהתיקון אכן יבוא, כדי שארה"ב תוכל למלא תפקיד חיובי בכל הסערות הפוקדות את העולם, יש צורך ללבן היטב את ערכי החירות והליברליזם, להעלות על נס את הטוב שבהם ולהצביע את החסרונות. להבין לעומק את העמים השונים על הערכים השונים שהם מבטאים. לשפוט אותם בצדק – לראות את הטוב ולהבחין ברע. אם נצליח לעמוד באתגר הזה, נוכל לפעול יחד עם ארה"ב לתיקון עולם, כפי שאיחל לנו הנשיא אובמה בסיום נאומו.
