רביבים

גיוס לכולם – הצעת פתרון

המחלוקת בשאלת גיוס בני הישיבות הופכת לקרע שהולך ומחמיר • כמדינה מוקפת אויבים, ישראל אינה יכולה להסתפק בצבא מקצועי בשכר כמו רוב מדינות המערב • לפצל את צה"ל לשניים: צבא מקצועי למשימות הביטחון השוטף וצבא עם לצורך הרתעה ולעת מלחמה • לקצר את שירות החובה לשנה בלבד, ולבטל את גיוס החובה לבנות • כצבא העם היהודי, על צה"ל להבטיח סביבה מתאימה לחייל הדתי והחרדי • המשרתים בצבא יזכו להטבות כלכליות משמעותיות • בתנאים כאלו, רוב הציבור החרדי יסכים להתגייס

משבר הגיוס לצה"ל

המתח הציבורי סביב שאלת גיוס בני הישיבות הולך וגובר. אפשר להעריך בוודאות כי לא ניתן יהיה להמשיך עוד זמן רב בהסדרים הקודמים, לפיהם בני הציבור החרדי מקבלים פטור משירות צבאי בנוסף לתקצוב מסוים מאוצר המדינה עבור לימודם בישיבות. הציבור החילוני כבר אינו מוכן לכך יותר, והמשבר מתקרב לנקודת הפיצוץ. הדברים באים לידי ביטוי במערכת הבחירות.

הבעיה של המתגייסים לצבא, שמרגישים פראיירים, חמורה בהרבה. כעשרים אחוז מאזרחי המדינה הם ערבים שהמדינה מעניקה להם זכויות מלאות, ומאידך – אינה תובעת את גיוסם. בגיל 18 הם יכולים להתחיל ללמוד מקצוע או לעבוד, בעוד האזרחים היהודים צריכים לשרת בצבא, או להתחייב ללמוד בישיבה ללא אפשרות להשתכר או ללמוד מקצוע.

הבעיה תהפוך חמורה יותר בעתיד, שכן כמחצית מילדי כיתות א' במדינת ישראל לומדים כיום במסגרות חרדיות וערביות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל. במצב כזה, קשה מאוד מבחינה מוסרית להעניק זכויות שוות לכל האזרחים, ומאידך לחייב רק את מחציתם בשירות צבאי ממושך של שלוש שנים.

הקושי לקיים צבא עם במדינה מערבית מודרנית

אפשר להעריך שעל ידי יישום של כל חלקי ההצעה, תוך פחות מעשר שנים רובו המכריע של הציבור החרדי יסכים להשתתף בנטל הביטחון, לתפארת העם והארץ. הקרע הלאומי החמור יתאחה. במצב מפויס שכזה דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות תינתן מתוך הסכמה רחבה, ועל ידי התחייבות ללימודים ממושכים בישיבה תוך שילוב שירות קצר של חודשים ספורים יזכו גם הם בכל ההטבות הניתנות למשרתים בצבא

בכל החברות המערביות, שהחברה הישראלית דומה להן במידה רבה, בוטל חוק גיוס חובה. כך למשל בארצות הברית, בבריטניה ובצרפת. אחד השיקולים המרכזיים שהביאו לביטול גיוס החובה הוא שבמדינה מפותחת עדיף שהמתאימים למחקר, לתעשייה עילית, ליוזמה ולעסקים יעסקו בתחום שבו הם מוכשרים. כך הם יפתחו את המדינה מבחינה מדעית וטכנולוגית, יעצימו את מעמדה הבינלאומי, יעשירו את קופתה, ויאפשרו לה להחזיק צבא מצויד בנשק החדיש ביותר עם חיילים המשרתים בשכר במסגרת שירות קבע.

בנוסף לכך, שכלול אמצעי הלחימה החדישים מאפשר כיום למספר חיילים מצומצם לייצר הרס וחורבן נוראים. רוב המדינות מצליחות לייצר הרתעה משמעותית עם צבא קטן יחסית שמצויד היטב.

זאת ועוד: תרבות החירות, המתירנות והנהנתנות שפשטה במערב אינה מתאימה לשירות צבאי תובעני, הדורש התמסרות והקרבה. במיוחד כאשר מתבלים את ההתנגדות לשירות בצבא באיזו אנינות מוסרית פציפיסטית, שמתהדרת בסיסמאות של אחווה ושלום.

התוצאה הביטחונית של המשבר

אם לא יימצא פתרון למשבר הגיוס בישראל, לא יהיה מנוס מביטול חוק גיוס החובה. צה"ל יפסיק להיות צבא העם ויהפוך לצבא של שכירים. יש הטוענים שזהו תהליך בלתי נמנע. מדינת ישראל היא חלק מהעולם המערבי, שברוב מדינותיו כבר אין חוק גיוס חובה, אלא הצבא מורכב מאנשי מקצוע שמתגייסים תמורת שכר. גם אותן מדינות מערביות שהגיוס בהן עדיין חובה, כמו למשל דנמרק, שבדיה ואוסטריה, יש להניח שבשנים הקרובות חוק גיוס החובה יבוטל גם בהן.

אלא שהבדל יסודי ישנו בינם לבינינו. מדינות המערב אינן מוקפות בהמוני אויבים שמאיימים על עצם קיומן. אמנם ישנו איום גרעיני, וכנגד איום זה המערב משקיע משאבים אדירים, אבל אין למדינות המערב צורך בצבא גדול כדי להגן על גבולותיהן. הצבא שלהן משמש בעיקר ככוח הרתעה ולעיתים גם ככוח התערבות במדינות רחוקות. ואילו מדינת ישראל מוקפת אויבים רבים שמאיימים על קיומה. כל ביטוי של חולשה יזמין מיד מלחמה. לכן אנחנו מוכרחים לקיים צבא גדול ואיכותי, צבא עם שמורכב ברובו מכוחות מילואים, שמסוגל להתמודד עם צבאות של עמים גדולים.

הבעיות הלאומיות הכרוכות בזה

אלא שהמציאות בה אחוז ניכר מהאזרחים בישראל אינו משרת בצבא יוצרת מתחים חמורים, שפוגעים מאוד בחוסנה הלאומי של מדינת היהודים.

הקרע החמור והמסוכן ביותר הוא זה שבין הציבור החילוני לחרדי. החילונים כועסים על החרדים שאינם משתתפים בנטל השירות הצבאי, והחרדים מצדם כועסים על החילונים שאינם נאמנים למורשתם ואינם מעריכים את הציבור החרדי על דבקותו בתורה ובמצוות. רבים מקרב הציבור החילוני כועסים על המדינה שאינה דורשת מהחרדים להתגייס לצבא, ולעומתם רבים מקרב הציבור החרדי כועסים על המדינה שאינה מעריכה מספיק את דבקותם במסורת, ודורשת מהם להתגייס לצבא בעל אופי חילוני שמסכן את עתידם הרוחני. הכעס גורם לניכור ולהשתמטות מאחריות, וזה מצב מסוכן לעם שמוקף אויבים.

המתח הזה בתוכנו גם מונע אפשרות להתמודד עם בעיית הנאמנות של האזרחים הערבים, שזכאים כיום לכל הזכויות ואינם נושאים בנטל השירות. חוסר הטיפול בבעיית הנאמנות של האוכלוסייה הערבית טומן בחובו סכנה משמעותית לחוסנה הלאומי של המדינה.

הצעה לפתרון

לפני שהקרע הלאומי גובר עד אובדן היכולת לקיים 'צבא עם', תוך פגיעה קשה בהרתעה הישראלית והעלאת הסיכון לפריצת מלחמה קשה עם שכנינו, יש צורך להציע פתרון. נדמה שהדבר אפשרי, אך לשם כך צה"ל נדרש לעבור שינוי משמעותי בשלושה תחומים: א) קיצור שירות החובה. ב) הפיכה לצבא העם במובן הערכי – צבא יהודי. ג) סל הטבות משמעותי למשרתים בצבא.

שירות מקוצר לצורך הכנת צבא מילואים

צריך לקצר את שירות החובה בצה"ל למשך שנה בלבד, ולהקדיש אותו בעיקר לאימונים שמטרתם להכשיר צבא מילואים גדול ומיומן לקראת מלחמה. כמעט בכל היחידות הקרביות מסלול ההכשרה אורך פחות משנה, וזוהי התקופה הנדרשת לשירות החובה. "ללמד בני יהודה קשת, הנה היא כתובה על ספר הישר". כדי לשמר את רמתם ומוכנותם למלחמה, יהיה צורך במספר ימי מילואים בשנה שיוקדשו לאימונים. בעזרת ה', צבא מילואים גדול זה בשילוב עם מדיניות נכונה יכול להרתיע את אויבינו מלפתוח נגדנו במלחמה כוללת.

לשם קיום הביטחון השוטף, יש לגייס חיילים לשירות קבע ממושך בשכר הולם.

במקביל לכך יש לבטל את חוק גיוס חובה לנשים. כל מי שתרצה להתגייס לצבא ויהיה בה צורך, תקבל משכורת. הדבר הכרחי מפני שאין שום אפשרות לקיים חוק גיוס חובה שוויוני לכל הבנות, וממילא יש צורך לצמצם עד כמה שאפשר את גיוס החובה שלהן.

צריך לציין שתכנית זו תחסוך כסף רב לאוצר המדינה, מפני שהתשלום שמשלמים כיום עבור ימי המילואים ואובדן ימי העבודה למשק הוא גבוה בהרבה. גם העיכוב הממושך של הצעירים בצבא, שדוחה למשך שלוש שנים את תחילת הלימודים הגבוהים והכניסה למעגל התעסוקה, מסב נזק משמעותי לאוצר המדינה. קיצור השירות הצבאי יעצים את המשק הישראלי, ויאפשר ביתר קלות להחזיק צבא מקצועי לצורכי הביטחון השוטף.

צבא יהודי

כדי לאפשר גיוס לכל, צריך להכשיר את צה"ל לקראת קליטת אלפי חיילים שומרי מצוות בקפדנות, ולהסיר כל מכשלה שעומדת בפני הציבור הדתי והחרדי. דבר זה צריך להיקבע בחוק, שעל מפקדי צה"ל מוטלת החובה להבטיח את קיומן של הדרישות הדתיות של החיילים כמקובל על פוסקי ההלכה המוכרים.

כיום מעמדה של הרבנות הצבאית היא מעמד של גורם מייעץ, כאשר בפועל המפקד רשאי להוציא פקודה שתחייב חייל לעבור על דתו. בנוסף לכך, הרבנות הצבאית מייצגת קו פשרני שאינו מקובל על בני הציבור החרדי ועל רבים מבני הציבור הדתי (הדבר בא לידי ביטוי באחרונה ביחס להוראה לשמוע שירת נשים).

כדי להסביר עד כמה הדבר הכרחי, יש לציין שכעשרים אחוזים מבני הציבור הדתי נוטשים את המסורת, רובם במהלך השירות הצבאי ובעקבותיו. גם מקרב אלה שנשארים דתיים, לא מעט נחלשים בצבא באופן משמעותי. זו הסיבה המרכזית להתנגדות הציבור החרדי לשירות בצבא, וזו גם הסיבה למעבר של רבים מבני הציבור הדתי אל הציבור החרדי. על פי ניתוח נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קרוב למחצית מהורי החינוך החרדי הם בוגרים של החינוך הדתי.

אין הכוונה לכפות על החייל החילוני לקיים מצוות, אלא לאפשר לכל צעיר יהודי שחפץ בכך לשמור על אורח חיים תורני מלא בצבא. התחום הכאוב ביותר הוא הצניעות. מה שבקרב הצעירים בחברה החילונית נחשב סביר או נסבל, על פי ההלכה והמסורת היהודית הוא פסול לחלוטין. כדי לאפשר לחייל לשמור על מסורת ישראל, חייבים לאפשר לכל חייל שמבקש זאת לשרת במסגרת מגדרית נפרדת.

העדפה למשרתים בצבא

במקביל לצעדים אלו יש ליצור סל הטבות גדול למשרתים בצבא, שכולל הטבות במשכנתאות לצורך קניית דירה, עזרה בלימודים גבוהים וקצבאות ילדים. במקביל יש לבטל את כל מסגרות השירות הלאומי עם ההטבות המקבילות הניתנות למשרתים בהן, כי רק צורכי הביטחון מצדיקים גיוס חובה ומתן העדפה משמעותית למשרתים. כל שאר התחומים האזרחיים צריכים להיעשות כמקובל, בלא שום הקבלה לשירות הצבאי.

קיצור השירות, יחד עם מתן עדיפות ברורה למתגייסים, יפחית את המוטיבציה להשתמט בקרב הציבור החילוני והמסורתי, ויאפשר גם לבני הציבור החרדי לשקול בחיוב את השירות בצבא. שכן כבר לא מדובר בשלוש שנים של ניתוק ממסגרת הבית, הישיבה והקהילה, אלא בשנה אחת בלבד שערכה הלאומי ברור – ביצור עוצמתה של מדינת ישראל.

מטרת הצבא

לשם יישום שלושת החלקים של ההצעה, צריך לחזור ולהגדיר את תפקידו של צה"ל, כדי שיהיה מכוון לתפקידו האמיתי – להגן על ביטחונה של מדינת ישראל ככלל ועל חיי היהודים שבה כפרט.

תפקיד שמירת הביטחון הוא מספיק חשוב ואין צורך להוסיף עליו שום מטרה. כל המוסיף גורע. לשם כך מערכת הביטחון צריכה לשנות כיוון. במקום לעסוק בקידום ערכים ליברליים ופמיניסטיים דרך הצבא, עליה לעסוק בביצור הביטחון בלבד, תוך מתן מקום מכובד לכל חלקי החברה, כולל החרדי. אז ניתן יהיה לגייס תמיכה רחבה מכל חלקי החברה למתן העדפה ברורה למשרתים בצבא.

אפשר להעריך שעל ידי יישום של כל חלקי ההצעה, תוך פחות מעשר שנים רובו המכריע של הציבור החרדי יסכים להשתתף בנטל הביטחון, לתפארת העם והארץ. הקרע הלאומי החמור יתאחה. במצב מפויס שכזה דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות תינתן מתוך הסכמה רחבה, ועל ידי התחייבות ללימודים ממושכים בישיבה תוך שילוב של שירות קצר של חודשים ספורים יזכו גם הם בכל ההטבות הניתנות למשרתים בצבא.

הציבור הערבי

אם נזכה להחזיר את הצבא למקומו הראוי לו כצבא העם, שיתוף האינטרסים ההרסני שבין הציבור החרדי לציבור הערבי יופר. אז נוכל לפנות באופן מכובד והוגן לציבור הערבי ולהציע בפניו את הבחירה בין נאמנות וזכויות מלאות במדינת היהודים, לבין עמידה מהצד וויתור על כל ההטבות המגיעות למשרתים בצבא. הרוצים להתגייס לשירות צבאי תוך נכונות להילחם שכם אחד באויבי ישראל – יקבלו זכויות מלאות. מי שיעדיפו שלא לשרת יקבלו יחס הוגן, אבל לא יזכו לזכויות מלאות.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן