גילוי מלכות ה' בארץ ישראל

מצוות יישוב הארץ מבטאת את קבלת מלכות ה' לעיני כל העולם • להודיע בעמים שחזרנו לארץ בדבר ה', כדי לגלות לעולם את הטוב והאמת • לחזק את ההתיישבות בבנייה רוויה וזולה • יום הכיפורים מסוגל לתפילה ומחשבה על שידוך הגון לעצמו ולילדיו • תיקון הזוגיות מתוך קדושת יום הכיפורים • שימוש במדרסים מעור ביום הכיפורים • מי שהצום גורם לו מיגרנה פטור משאר הצומות אך לא מיום הכיפורים • שימוש בדיאודורנט הוא בגדר סיכה האסורה ביום הכיפורים

קבלת מלכותו ביישוב הארץ

בראשית השנה עלינו לחזור ולהתקשר אל היסודות החשובים ביותר בחיינו, שהם הראש לכל, והעיקר הוא לזכור מה אנו ומה חיינו, מהיכן באנו ולהיכן אנו הולכים, ומה הייעוד הגדול שהוצב לפנינו. ולכן ראש לכל הננו מקבלים עלינו שוב את מלכות ה', ובשבוע הקודם הזכרנו את המצוות הבולטות כלפי חוץ, ציציות בחוץ וכיפה נאה לגברים, בגדים צנועים לפי ההלכה לנשים, ולכולם – עניית אמן וכבוד בית הכנסת. היו שהתמרמרו שהזכרתי מצוות שלא תמיד כל בני הציבור הדתי לאומי מצטיינים בהם. אכן, ראוי להזכיר דווקא נושאים שבהם צריך להתחזק.

אמנם חשוב להוסיף, שמבחינה כללית המצווה שמבטאת יותר מכל את קבלת מלכותו לעיני כל העולם, היא מצוות יישוב הארץ, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה). ובמיוחד עתה, שרבים מבני אומות העולם טוענים כלפינו: ליסטים אתם שכבשתם ארצם של הערבים, ודורשים מאיתנו לסגת מנחלת אבותינו, ואנו עומדים מול כולם וממשיכים ליישב את הארץ כדבר ה' בתורה ובנביאים.

הצורך להילחם על הארץ – גילוי מלכותו בעולם

ואמנם אפשר וגם רצוי לטעון שגם מבחינה היסטורית זכותנו על הארץ עדיפה, שכן הערבים עצמם כבשו את הארץ כאלפיים שנה אחרינו, והפכו את הארץ לשממה, ומעולם לא היתה להם כאן מדינה עצמאית. ומכל מקום התשובה היסודית ביותר היא מה שאמר רבי יצחק, ומובאים דבריו ברש"י הראשון על התורה: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וכמו שנאמר (תהלים קיא, ו): "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים".

כיוצא בו מבואר במדרש (במדבר רבה כג, יב): "אמר להם הקב"ה לישראל: יכול הייתי לברוא לכם ארץ חדשה, אלא בשביל להראות לכם את כוחי אני הורג את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם, לקיים מה שנאמר: כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים".

כי רק באופן זה העולם ייגאל מכל צרותיו החומריות והמוסריות. שכן למרות כל הניסיונות האנושיים למנוע מלחמות וקטטות, שנאה ותחרות, המידות הרעות גוברות, והאנושות אינה מצליחה להיגאל מהמידות הרעות שבטבע האנושי. רק על ידי דביקות ברצון האלוקי יוכל העולם להתרומם מקטנותו ולהיגאל מייסוריו. ולכן צריך שיידעו כולם שחזרנו לארץ בדבר ה', כדי לגלות לעולם את הטוב והאמת.

וראו זה פלא, לאחר כל הניסיונות, מתברר שזו התשובה שמשכנעת יותר מכל את רוב בני אומות העולם.

הרחבת היישובים

בעקבות המאמר מלפני שבועיים, בו כתבתי שהאתגר העיקרי הוא להרחיב את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, לאורך ולרוחב, קיבלתי תגובה מידידי הרב יאיר הילר, שביקש להביע דאגה מקצב הגידול של היישובים, שאינו מספיק. וכיוון שגם זו התעוררות ראויה לעשרת ימי תשובה, אני מביא את מכתבו: "…הכיוון האפשרי הוא לעשות את מה שעשיתם בהר ברכה, בנייה רוויה בקומות, שיאפשרו לזוגות צעירים רבים, שלא מוצאים מנוח לכף רגלם במחירים המטורפים הקיימים בכל מקום, שכירות או רכישה. לדעתי עליכם לחבור אל עוד כמה אישי ציבור, ולפנות ישירות לכל מזכירות יישוב, ולשכנע אותם ואת חברי היישוב בנחיצות הדבר לכלל ישראל, שלא יסתפקו בבנייה של וילות יקרות למעמד האמיד בלבד, אלא יקצו בכל יישוב אדמות לבנייה זולה יותר, גם אם הדבר יביא לשעריו משפחות צעירות ולא אמידות. מהלך זה יעבה את ההתיישבות, ובפרט במקומות המרוחקים, וגם יביא מזור למצוקת הדיור באזור המרכז".

אכן זו קריאה ראויה ועל כן אני מפרסמה כאן. ברוך ה' מזה שנים שחברים מהיישוב שלנו התחילו לעורר יישובים נוספים לבנות בבנייה רוויה, או לכל הפחות בנייה צנועה יותר מהמקובל. בחודשים האחרונים אף הקימו לשם כך חברת בנייה, וכבר נחתמו מספר חוזים, ונקווה לשמוע מהם בשורות טובות בקרוב.

סגולה לנישואין ביום הכיפורים

יום הכיפורים הוא יום מסוגל לתפילה ומחשבה על שידוך הגון, לאדם עצמו ולילדיו. ולכאורה יכול אדם לחשוב, וכי מתאים ביום הקדוש והנורא לחשוב על עניינים נמוכים כביכול שבינו לבינה. אלא שכך אמרו חכמים במשנה מסכת תענית (ד, ח): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים שלא לבייש את מי שאין לו… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל. ואומר: תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה".

כך נהגו בזמן שבית המקדש עמד על תילו והשכינה שרתה בישראל, והכהן הגדול היה נכנס ביום הכיפורים לפני ולפנים, ובאותה שעה יכלו ישראל לעסוק בשידוכים בקדושה. אולם כיום שבית המקדש חרב, אנחנו צריכים להרבות מאוד בתפילות, ואין השכינה מתגלית בנו עד שנוכל לעסוק בפועל בענייני שידוכים ביום הכיפורים. ואע"פ כן ראוי ביום קדוש זה להתפלל ולחשוב על העניין הגדול הזה.

ובמיוחד מי שנמצא בהתלבטויות רבות, ומושפע משיקולים חיצוניים הקשורים למידות רעות שעדיין לא תיקן כראוי, מתוך קדושת היום יוכל למצוא את דרכו למציאת זיווג.

השבת שלום בית

כשם שקדושת יום הכיפורים מועילה למציאת שידוך, כך היא גם יכולה להועיל לתיקון השלום והאהבה שבין בני הזוג. שכן פעמים מתוך שכחת הייעוד האלוקי שבברית הנישואין, הקשיים גוברים, עד שנעשה פירוד. ועל ידי התשובה הגדולה של יום הכיפורים, הם יכולים להשיב את האהבה והשמחה שביניהם. וכפי שאמר רבי עקיבא: "איש ואשה, זכו – שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם" (סוטה יז, א). ופירש רש"י, שהרי שיכן ה' שמו ביניהם, יו"ד באיש, וה"א באשה.

וזו טעות שרבים שוגים בה, שחושבים שאם יתקשרו לעבודת ה' יפגמו באהבה שבין בני הזוג. והאמת הפוכה, ככל שיהיו קשורים יותר לענייני קדושה באמת, מתוך כך יוכלו אח"כ להרבות יותר בשמחה ואהבה ביניהם. וכך ביום הכיפורים אסור לאדם לנגוע באשתו אפילו באצבע (שו"ע תרטו, א), אבל מתוך הקדושה והתשובה העמוקה יוכלו אח"כ להעמיק יותר ויותר את הקשר שביניהם.

דין הנצרך למדרסים

שאלה: כידוע אסור ביום הכיפורים לנעול נעל או סנדל מעור. השאלה מה דינו של מי שנצרך למדרסים, ובלעדיהם כואבות לו הרגליים מאוד, ומדרסיו מצופים בעור?

תשובה: יש מי שהקל למי שסובל מאוד ללא מדרסים והמדרסים שלו מצופים בעור, שיניחם בתוך נעל בד או גומי, מפני שהם אינם חלק מהנעל, והרי זה כמי שעומד על כר מעור שמותר (רמ"א תריד, ב), ועוד שהוא מצטער מאוד, והוא דומה למי שהולך בטיט שרשאי לנעול נעליים (חלק יעקב ח"ב פג). והרוצה רשאי לסמוך על דעה זו.

והרוצה להדר, בעת שיקנה מדרסים יבקש מדרסים שאין בהם עור, וכך יוכל להיעזר בהם ביום כיפור בלא חשש.

האם חולה במיגרנה חייב לצום

שאלה: חולה מיגרנה, שכבר מספר פעמים סבל מהתפרצות מיגרנה חריפה בעקבות הצום, האם חייב לצום ביום הכיפורים ובשאר הצומות?

תשובה: הכלל הוא שחולה פטור מן הצומות הקלים, ואף מתשעה באב. ולא זו בלבד, אלא אף מי שעלול בעקבות הצום להיות חולה עד שיפול למשכב, פטור מהצום. לפיכך מי שסובל ממיגרנה, ואפילו מי שבתחילת הצום אינו סובל ממיגרנה, אבל הוא יודע שבעקבות הצום עלולה המיגרנה להתפרץ אצלו, פטור מן הצומות הקלים ומתשעה באב.

אולם בצום יום הכיפורים, שגם חולים חייבים לצום בו, גם החולה במיגרנה חייב לצום, ואפילו כשמדובר במיגרנה חזקה, וקל חומר כאשר הוא עדיין לא חולה אלא שהצום עלול לגרום להופעת המיגרנה. ואפילו לאכול מעט מעט פחות מכשיעור אסור לחולה, הואיל וגם אכילה מועטת אסורה מהתורה.

בנוסף לכך, כדאי לדעת כי ברוב המקרים יש תרופות, כדוגמת נרות או ספריי, שמונעים את הופעת המיגרנה לאחר הצום.

אולם ישנם מקרים נדירים שבהם המיגרנה עלולה לגרום לאירוע מוחי, ואזי מדובר בחשש סכנת נפשות, וממילא חולה כזה פטור מצום יום הכיפורים. וזה כאשר מתקיימים שלושה תנאים:

• א) אובחן שהצום גורם אצלו למיגרנה.
• ב) המיגרנה מופיעה אחר אאורה (סימנים מוקדמים להופעת המיגרנה), והאאורה נמשכת יותר משעה.
• ג) אין תרופה (כדוגמת נרות או ספריי) שיכולה למנוע את הופעת המיגרנה

(הלכה זו נכתבה בעזרת ד"ר רפי קיים ועל פי חוות דעתה של ד"ר רחל הרינג, מומחית בתחום זה).

יש להוסיף, שגם כאשר מדובר במיגרנה מהסוג שיש בו סכנת נפשות, כיוון שאין לחולה צורך לאכול הרבה בבת אחת כדי למנוע את התפרצותה, עליו לאכול מעט מעט פחות מכשיעור, שכל זמן שהוא אוכל פחות מכשיעור אין הוא נחשב כמי ששבר לגמרי את הצום.

שימוש בדאודורנט

שאלה: האם מותר להשתמש בדאודורנט ביום הכיפורים כדי להסיר ריח רע?

תשובה: אחד מחמשת האיסורים המיוחדים ביום הכיפורים הוא איסור סיכה, שכולל איסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או משחה, וכן איסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה כאבקות ושמנים לייפוי העור או לריח טוב (שו"ע תריד, א).

וגם לסוך כדי להסיר ריח רע אסור, ובזה איסור סיכה שונה מאיסור רחיצה, שברחיצה אם הכוונה הברורה היא להסיר לכלוך – מותר. אבל בסיכה, כיוון שעיקר הסיכה נועדה לתענוג, גם כאשר מתכוונים להסיר ריח רע – אסור.

אבל מי שהחליף חיתול לתינוק ונדבק בידו ריח רע, מותר לו לשטוף את היד ולהיעזר בסבון נוזלי, כי אין הסבון הנוזלי נחשב כחומר סיכה.