קידום נשים לאן?

גישה יהודית נכונה לתנועות עולמיות כמו סוציאליזם, קפיטליזם ופמיניזם. הגורם המרכזי לקידום נשים בתקופתנו הוא הפיתוח הטכנולוגי. תרומתן של נשים פורצות דרך, והמחיר של פגיעה בערכי המשפחה.

שאלה: מדבריך (לפני שבועיים) אודות הפמיניזם משתמע שאינך מוקיר את ערכיה של התנועה הפמיניסטית, ולכן אתה סבור שצריך לדאוג בעיקר לנשים שרוצות לשלב עבודה עם גידול משפחה. אולם דע לך, כי כל ההישגים של הנשים בדורות האחרונים הושגו על ידי נשים פורצות דרך. כך לגבי זכות בחירה לנשים, כך לגבי פתיחת מקצועות רבים לנשים, שבעבר היו נחלת הגברים בלבד. לכן המאבק של נשים פורצות דרך הוא בעצם מאבק עבור כל הנשים.

על היחס לתנועה הפמיניסטית

תשובה: כל דבר בעולם מעורב מטוב ורע, וגם התנועה הפמיניסטית יש בה נקודות טובות ורעות. ועלינו כיהודים לשפוט בצדק, ולברור את הטוב מתוך הרע. לשם כך ניתנה לנו תורת אמת. זה הייעוד שלנו כיהודים, לברור את הטוב מתוך הרע ולהתוות דרך לתיקון עולם וגאולתו. לשם כך עלינו לשמור על עצמאות רוחנית, ולא להיגרר אחר תנועות שונות.

כך למשל, בתנועה הקומוניסטית יש צדדים חיוביים ושליליים, ומנגד גם בתנועה הקפיטליסטית, ועלינו לשפוט עמים בצדק ולברור את הטוב מן הרע. וכשיהודים שכחו את תפקידם הייחודי ונרתמו לטובת תנועות שונות, הם גרמו הפסד לעצמם ולעולם, ודרך בירורה של אותה תנועה נעשה קשה, מסובך ומלווה בייסורים קשים יותר.

התנועה הפמיניסטית, יש בה צדדים טובים בהעצמת הנשים מצד עצמן ובתרומתן לחברה על ידי גילוי כישרונות שונים ומגוונים שהיו חבויים בעבר. ומנגד, יש בה נקודות שליליות של פגיעה במשפחה ושחיקת תכונות נשיות מסוימות.

גם נשים דתיות אשר מרגישות הזדהות עם התנועה הפמיניסטית, מושפעות מתפישות זרות. ופעמים שההשפעה הזרה אינה ניכרת, ובלא משים הן מטמיעות לאורח חייהן יסודות שעומדים בסתירה לאמונת ישראל, והן מוצאות את עצמן קרועות בין ערכים שונים. ויש כאלה שההשפעה הזרה גלויה אצלן מאוד, ואת הערצתן הן מפנות אל מורות דרך פמיניסטיות שאינן קשורות לתורה, ואילו במי שנושאים את מסורת התורה הן מטיחות האשמות קשות.

האם ההתקדמות במעמד הנשים בזכות התנועה הפמיניסטית

השינוי במעמד הנשים התחולל על ידי שני גורמים. הגורם הראשון הוא הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי, ששחרר את האישה מעול הטיפול בבית, שבעבר מילא את כל שעות היום. בעבר נשים היו מביאות מים בידיהן מן הבאר, תופרות וסורגות את הבגדים, מכבסות אותם בנהר, טורחות על הדלקת האש, עוסקות באפיית הלחם ובישול המאכלים (לא היה ניתן לקנות מאכלים מוכנים). מגדלות ירקות, תרנגולות ופרות. מטפלות בילדים ובזקנים. לא נותר להן כמעט זמן ללימוד ולהתמקצעות בעבודות שונות.

כיום, בעזרת מערכת המים, הגז והביוב, החרושת, המסחר והתובלה, עבודות הבית התקצרו מאוד, ונותרו שעות רבות שבהן יכולות נשים ללמוד ולהתפתח בתחומים נוספים.

אגב, גם רמתם של הגברים בלימוד ובמקצועות השונים התפתחה בזכות זה.

הגורם השני הוא מאבקן של נשים-פורצות לשוויון זכויות בכל תחומי החיים. אמנם גם בעבר היו נשים שהגיעו להישגים בתחומים שמחוץ לבית. היו סוחרות, היו מלומדות ואף היו מלכות. אולם בעת החדשה התופעה התרחבה לאין שיעור, וחלק מההתרחבות בא על ידי נשים שנאבקו על זכותן להתבטא בתחומים השונים.

להערכתי, הגורם הראשון מרכזי יותר.

הסכנה שבהעצמת עמדות פמיניסטיות

ואף אם יתברר שמאבקן של נשים-פורצות השפיע יותר, עדיין בצד ההישגים של המאבקים השונים יש גם פגיעה קשה בערכי המשפחה. לכן עדיף שהשינויים החברתיים יתרחשו בצעדים מדודים, תוך ניסיון למנוע פגיעה בערכי המשפחה. כך הוא ביחס לחברה ככלל, וכך הוא ביחס לכל אישה ואישה, שככל שתהיה יותר שותפה לתביעות פמיניסטיות, כך יקשה עליה יותר להקים משפחה, להעריך את בעלה, ולשמוח בגידול ילדיה.

יש כמובן יוצאות מן הכלל, ששותפותן בעמדות פמיניסטיות נובעת מאידיאל טהור ללא כעס וטינה, והן יכולות לאהוב את בעליהן למרות שהם גברים, ולהקים עימהם משפחות נפלאות. אבל במקרים רבים התביעות והטענות הפמיניסטיות, אף כי חלקן מוצדק, יוצרות כעס וטינה כלפי גברים, והתמרמרות כלפי עבודות הבית ועול המשפחה.

ברור לי שאם יעשו מחקר מקיף, יימצא שככל שההזדהות עם הרעיונות הפמיניסטיים עולה, כך גם עולים הסיכויים של אותה אישה להיות רווקה או גרושה או נשואה הסובלת מקשיים בבניית המשפחה.

קידום נשים – קידום השמאל

המציאות היא שמרבית הנשים הדתיות והמסורתיות מציבות את ערכי המשפחה מעל הקריירה. הן מקימות משפחות גדולות יותר, ומנגד מגיעות באופן ממוצע לפחות הישגים בעבודה. לעומת זאת, נשים חילוניות מציבות את הקריירה מעל המשפחה, וממילא מגיעות ליותר הישגים בתחום הקריירה ופחות בתחום המשפחה.

כאשר קובעים חוק העדפה לנשים במשרות בכירות ובדירקטוריונים, קובעים בעצם חוק העדפה לשמאל החילוני. שכן הנשים הדתיות והמסורתיות מגיעות פחות לעמדת התחרות על משרות אלו. ומכיוון שעמדות חילוניות נוטות יותר שמאלה, נמצא שבחוק זה מצאה האליטה השמאלית, השולטת כיום במערכת המשפט ובתקשורת, דרך נוספת להשליט את עמדות המיעוט השמאלי על הרוב היהודי. אם צריך אפליה מתקנת, אזי צריך לקדם אישים בעלי עמדות ימניות במערכות המשפט והתקשורת.

השיח הפמיניסטי פוגע בערכי המשפחה

השיח הפמיניסטי כיום, גם אצל נשים דתיות, הוא שיח שמעמיד את הקריירה מעל המשפחה. הנה למשל פורסם (הארץ 8.3.09) שבבדיקת חוקרות מאוניברסיטת 'בר אילן' נמצא כי יש פער ניכר בשכר בין גברים לנשים, והסיבה העיקרית לכך היא שרבות מבין הנשים הנשואות שהן אימהות לילדים עובדות במשרה חלקית, לעומת הגברים שעובדים במשרה מלאה ואף יותר. והמסקנה: "לנישואין יש השפעה שלילית מובהקת על כושר הכנסתן של נשים. גידול ילדים הוא הגורם המנציח באופן המשמעותי ביותר את הפער הכלכלי בין המינים".

אם ערכי המשפחה היו במעמד גבוה מן הקריירה, הנוסח היה: "נמצא כי לקריירה יש השפעה שלילית מובהקת על יכולתן של נשים להקים משפחה. וככל שההשקעה בקריירה גדולה יותר, כך בהתאם מספר הילדים הממוצע שיהיה לאישה נמוך יותר".

האם משכורת גבוהה יותר באלפיים ש"ח לחודש שווה יותר מעוד שני ילדים?

הנשים המצוינות

מה שכתבתי נוגע לרוב הנשים, שכאשר הן משקיעות יותר במשפחה, ממילא הן משקיעות פחות בקריירה. אולם ישנן נשים מצוינות, כישרוניות וחרוצות, שזוכות לשני שולחנות – גם מקימות משפחה למופת וגם זוכות להישגים גדולים בתחומים שונים. הן ראויות להערצה. אבל לא כל אדם זוכה לשני שולחנות. ואמנם ראוי לכל אדם שנפגש עם אנשים גדולים להתעורר וללמוד לקח, אולי גם הוא יכול לעשות יותר. מנגד, אסור לעורר קנאה אצל רוב הנשים שאינן מסוגלות להגיע לאותן ההישגים. כי באמת האדם נמדד לפי מידת התמסרותו למען מטרות טובות ולא לפי הישגיו – "לפום צערא אגרא". וגם אישה שלא הגיעה להישגים מיוחדים בעבודה, אם הצליחה להקים משפחה טובה, ולהעניק חינוך טוב ואוהב לילדיה – ראוי להעריך אותה על כך מאוד.

והנשים המצוינות יהיו לדמויות מופת דווקא אם יראו לעצמן שליחות לבטא הערכה גדולה כלפי כל הנשים הטובות, שבמסירות ובאהבה מגדלות משפחות מפוארות ואף מסייעות לפרנסת המשפחה בעבודות שונות.

למען מה היה ראוי להיאבק

לכן ראוי להיאבק, כפי שכתבתי, למען הענקת אפשרות לאמהות לעבוד חצי משרה או שני שליש משרה, כי זו הבעיה שמציקה למרבית הנשים.

ואכן היו תגובות רבות של הסכמה לאותם הדברים. ואביא מכתב אחד בהשמטת פרטים מזהים:

שלום הרב,

קראתי את 'רביבים' של השבת האחרונה והזדהיתי מאוד.

אני בת 26 נשואה+3, הנדסאית תוכנה במקצועי. כבר המון זמן אני מחפשת ולא מצליחה למצוא עבודה, מכיוון שתמיד מחפשים עובדת במשרה מלאה – 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. וזו אינה רק בעיה שלי אלא של כל חברותיי, אחיות וגיסות.

נראה שעומדות בפנינו ארבע אפשרויות:

א.    להיות מורות (ומה נעשה שלא כולנו מתאימות, וגם "השוק מוצף").

ב.     לעבוד בעבודה פחותה מהמקצוע ומההשכלה שרכשנו בעמל וכסף רב, ועוד בשכר עבדות (כלומר בנות שלמדו הנדסה, ראיית חשבון, עיצוב, כלכלה, משפטים וכו', עובדות כמטפלות ומזכירות).

ג.      לעבוד על חשבון הבית והילדים שלנו (אחותי יוצאת מהבית ב-7 בבוקר וחוזרת ב-5 בערב. היא עובדת בעריכת דין ואין לה אפשרות אחרת במסגרת המקצוע שלה).

ד.     לא להתפרנס (אולי מעבודות מזדמנות בלבד).

כתבתי בעבר מכתבים לח"כ שלי יחימוביץ' ולחכי"ם מש"ס והמפד"ל שמתהדרים בחקיקה חברתית, אך בינתיים המצב נשאר כשהיה.

אני חושבת שהפתרון לכך הוא עידוד מעסיקים לקחת אמהות לחלקי משרה (ע"י הקלות במס למשל), וכן סבסוד של מעונות וגנים.

יש לכך השלכות מעבר לפרנסה האישית ולצמיחה במשק בכלל. זה גם משפיע חינוכית על הדור הבא, מכיוון שיש המון ילדים שמבלים את רוב שעות היום מחוץ לבית (מהגן לצהרון ומהצהרון למטפלת…), או ילדים גדולים יותר שחוזרים מידי יום לבית ריק, לאינטרנט ולטלוויזיה שעומדים לרשותם…

אולי יש לרב אפשרות לדבר עם ח"כים שונים על מנת לקדם חוקים שיעודדו אמהות לצאת לעבוד, וכך גם בצורה עקיפה (או בעצם ישירה מאוד) יעודדו ילודה יהודית ואחראית (אני רוצה לגדל את ילדיי בכוחות עצמי ולא ע"י תרומות מהמדינה או ההורים).

הנה אני מעביר כאן מעל גבי העיתון את המכתב החשוב הזה אל חברי הכנסת החדשים, בתקווה שיפעלו למען המשפחות, העם, הכלכלה והנשים.