רביבים

הדרך אל הניצחון

מדוע מסרב החמאס להיכנע, בניגוד לתחזיות מדינאים ופרשנים?. החמאס מצהיר על שאיפה להשמיד את ישראל, ואנו מסרבים להאמין.

מבוכתה של הממשלה

חברי הממשלה נבוכים. הם אינם מבינים, מדוע החמאס לא נכנע עדיין? הם קיוו שלאחר ההפצצות האוויריות הוא ייכנע, והוא לא. הם נאלצו לאיים שצה"ל ייכנס לשטח. בהמשך צה"ל נאלץ להיכנס לרצועת עזה, והחמאס עדיין לא נכנע. ומה בסך הכול מבקשים מהחמאס? שיסכים לחדול מלהפגיז את יישובי היהודים ולהבריח נשק וטילים לרצועת עזה. לא יותר מזה.

כל התוכניות מסתבכות. האמינו שהסכמי אוסלו והנסיגות והגירוש והרס היישובים יביאו לתמיכה בינלאומית גורפת בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה. והנה, כשישראל קמה להגן על עצמה מפני התקפות של ארגון טרור גדול, מגיעים גינויים מכל עבר, הפגנות שנאה נגד ישראל, וחשש כבד שמא השלטון החדש באמריקה יפסיק לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה.

מבוקר עד ערב מדברים על הקשרים החשובים עם מצרים, ולא מבינים מדוע מצרים מאפשרת את הברחות הטילים והנשק לחמאס, ועד לרגע זה אינה מוכנה להתחייב להפסיקם.

כיצד קורה שמנהיגים ופרשנים, אנשים שאינם טפשים, טועים פעם אחר פעם בכל תחזיותיהם?

הטעות הבסיסית

הסיבה לטעות היא בסיסית. מנהיגי המדינה ומערכת הביטחון לא מבינים על מה הם נלחמים ולאן חותרים אויבינו. ולמרות שאויבינו אומרים בגלוי שהם רוצים לחסל את מדינת ישראל, מנהיגי המדינה לא רוצים להאמין להם. וכאשר הדבר הבסיסי ביותר אינו מובן, ממילא כל החישובים מוטעים. משל למי שיודע לבצע את כל פעולות החשבון, אבל מחליף את הספרה אחת בשתיים, ואת פעולת החיסור בפעולת הכפל. כמה שיהיה מוכשר, התוצאה תמיד תהיה מוטעית. כיוון שהמציאות היא מורכבת ומסובכת, עלול לקחת זמן רב עד שהציבור יעמוד על טעותם הבסיסית של מנהיגיו, שופטיו ופרשניו. ועל כך אנו מתפללים "חוננו מאתך חכמה בינה ודעת".

הבריחה מהייעוד היהודי

"מפני חטאנו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו". החטא הוא שכחת הייעוד שלנו "לתקן עולם במלכות ש-די". להאיר מתוך אמונה ותורה את המדע והעבודה, לבנות חברה שמושתתת על ערכי צדק ומשפט, חסד ורחמים. עד שבני אומות העולם יאמרו: "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ד, ו), "לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ( ישעיה ב, ג).

אי אפשר לברוח מן הייעוד הזה. שם ה' נקרא עלינו, לתיקון עולם נוצרנו. וכאשר איננו זוכים לקיים את ייעודנו, אזי הוא הולך ומתגלה מתוך ייסורים קשים ונוראים. וכדברי הנביא יחזקאל (כ, לג-לד): "והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן (לרדוף אחר הכסף, התאוות והכבוד). חי אני נאום ה' אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. והוצאתי אתכם מן העמים, וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה". וכך אכן קרה. כיוון שלא זכינו לחזור מרצוננו לארצנו ולייעודנו, באו עלינו גזירות קשות, בספרד ובאשכנז, ומתוך כך החלו ראשוני היהודים להתקבץ לארץ. ולמרבה הצער, רק בעקבות החמה השפוכה שהתגלתה בשואה נתקבצנו והקמנו את מדינת ישראל.

שני כיווני הבריחה

האליטה החילונית מנסה לברוח מהיהדות, שואפת להידמות למדינות המערב, לחקות את תרבות הגויים. ומנגד יש מי שבורחים אל תפילות ואל לימוד פרטי תורה בשקדנות, בלי לזכור שהייעוד שלנו הוא לגלות דבר ה' בתוך העולם הזה ממש, כלומר מתוך התורה לבנות כלכלה משגשגת, אוניברסיטאות מפותחות, צבא חזק, סדרי ממשל נאותים. כמו דוד המלך, שמתוך אמונתו ותורתו בנה צבא וממלכה. לכן מצוות יישוב הארץ כל כך חשובה ושקולה כנגד כל המצוות, כי רק באמצעותה ניתן להגשים את הייעוד השלם הזה.

וכשבורחים מן הייעוד, מתעוררים נגדנו שונאינו, עד אשר נמלא את תפקידנו.

על מה נלחמים בנו

לשונאינו יש מטרה אחת: להשמיד את מדינת ישראל. זוהי שאיפתן המוצהרת של איראן וגרורותיה, החיזבאללה והחמאס. זוהי גם שאיפתה הכמוסה של מצרים, אלא שהיא נחשבת למדינה מתונה, מפני שהיא מאמינה שדווקא בשלבים ניתן להביא לקריסתה של ישראל. לכן היא תומכת באש"ף.

מי שמתעלם מן הייעוד הגדול והנורא של עם ישראל, מתקשה להבין עד כמה יכולה להיות עזה האהבה או השנאה כלפינו. הוא מתקשה להבין שיש כאלה שבאמת רוצים להשמיד אותנו. זה מה שקרה ליהודים בגרמניה לפני השואה, וזה מה שקורה היום לאליטה הישראלית. כששוכחים מה זה להיות יהודים, לא מבינים מה רוצים הגויים מאתנו. וכשלא מבינים זאת, עם כל המודיעין שבעולם, לא ניתן לנתח את מה שקורה לנגד עינינו. למרבה הצער, גם נתניהו וחבריו חלשים מכדי להכיל את מלוא המשמעות המיוחדת של עם ישראל, ומכאן טעויותיהם.

למה החמאס לא נכנע

כאשר אנו מודיעים מראש שאין לישראל שום כוונה להפיל את שלטון החמאס או לכבוש את רצועת עזה, אלא להיפך, חזרה לרצועת עזה תחשב כישלון עבור המנהיגות הישראלית – למה שהחמאס ייכנע? אם בכל מקרה רצועת עזה תישאר בידיו, הרי אין אפשרות שהוא יפסיד!

יותר מזה: אם למרות ההפצצות וההתקפות של הצבא הישראלי העצום, החמאס לא יובס וימשיך לשלוט ברצועת עזה, ייחשב הדבר כניצחון גדול ומפואר על ישראל. זה יהיה סימן עבור כל העולם הערבי שאפשר להכריע את ישראל ח"ו.

ההרג של אזרחיהם לא נורא בעיניהם. כך קורה בכל מלחמה. הרי אפילו במלחמות שבין מדינות ערב עצמן נהרגים הרבה יותר אזרחים. במלחמת איראן-עיראק נהרגו כמיליון איראנים וכארבע מאות אלף עיראקים, אז מאלף או אלפיים הרוגים הם בוודאי לא מתרגשים. להיפך, ככל שייהרגו יותר אזרחים, ובעיקר ילדים, הגינויים בעולם נגד מדינת ישראל יתגברו, וגם זה ניצחון עבורם.

גם על חורבן הבתים אנשי חמאס אינם מצרים כל כך. הרי בסוף הם יקבלו סיוע הומניטרי רחב מארצות ערב והמערב לשיקום ההריסות. הם יקבלו בתים חדשים, ועוד ישלשלו לכיסם שלושים אחוז עמלה. אפילו עכשיו הם מרוויחים מביזת הסיוע ההומניטרי, שאותו הם אח"כ מוכרים במחיר מופקע.

הם שומעים עד כמה מנהיגי ישראל נרתעים מכיבוש רצועת עזה, ומבינים שכל מה שהם צריכים זה רק להחזיק מעמד בבונקרים עוד כמה שבועות, עד שישראל תישבר ותסכים להפסקת אש.

אולי הם טועים

רק דבר אחד החמאס אינו לוקח בחשבון, שייתכן שמסובב הסיבות יגרום שלמרות אי רצונם של המנהיגים, בזכות גבורתם וקדושתם של הלוחמים, שמחרפים את נפשם בעד עמנו וערי אלוקינו, צה"ל ייגרר לכיבוש כל הרצועה, כפי שכבשנו את יהודה ושומרון וסיני והגולן במלחמת ששת הימים.

שאלתי פעם את הרב גורן זצ"ל, איך מנהיגים ולוחמים שהשתתפו בשחרור יהודה ושומרון מוכנים לוותר על יש"ע כל כך בקלות. והשיב לי בצער: אף פעם הם לא רצו את יהודה ושומרון. מן השמיים גלגלו שכבשנו את יש"ע, ומההתחלה הם חיפשו כל דרך כיצד לסגת משם. בסיעתא דשמיא הם לא הצליחו.

כיצד לנצח

לאחר שמבינים את שורשי המלחמה נגד ישראל, מובן כי הניצחון תלוי בביסוס הריבונות היהודית בארץ ישראל. על זה המלחמה, ובתחום זה יבוא הניצחון.

לאחר שחיילינו כבר נכנסו קרקעית לרצועת עזה, רק הפלת שלטון החמאס וביסוס השליטה הישראלית ברצועת עזה ייחשבו באמת כניצחון. לעומת זאת, כל הסכם ביניים ייחשב ככישלון. לא יעזרו כל הנאומים וההסברים, העובדה שארגון טרור שמטרתו המוצהרת היא להחריב את מדינת ישראל, נותר על כנו לאחר מלחמה ממושכת עם מדינת ישראל, תחשב בעיני כול כניצחון לחמאס, שאולי יצליח בעקבות כך אף לשדרג את מעמדו הבינלאומי לעמדה של פרטנר שווה למשא ומתן עם ישראל ועם מעצמות העולם. אמנם מסתבר שלטווח הקצר החמאס ייזהר מירי טילים, ויעבור לפיגועים מסוג שונה. אבל המוטיבציה להחריב את מדינת ישראל רק תתחזק.

הניצחון יושג מתוך חזרה לייעוד היהודי

ביסוס הריבונות מתחיל בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. מזה שנים, האליטות שחפצות להידמות לגויים חותרות לביטול סממני היהדות מן המדינה. אמנם הם מסכימים עדיין שהמדינה היא "יהודית-דמוקרטית", אבל בפועל ערך הדמוקרטיה הוא הדומיננטי, כשרק חוק השבות נותר כביטוי ליהדותה של המדינה.

כדי לחזור לייעוד היהודי צריך להעצים את החינוך היהודי לכלל הציבור, כל קבוצה לפי המתאים והרצוי לה. לחזק את המשפחה היהודית תוך מתן תקציבים לעידוד ילודה ועלייה. לחזק את ההתיישבות היהודית בכל מרחבי ארצנו. להמשיך את פועלה של הקרן הקיימת לישראל, שבשם העם היהודי גאלה את אדמות ארץ ישראל מידי הערבים. להגביר את הערבות ההדדית בין חלקי הציבור היהודי.

יש לקבוע מחדש את מעמדם של ערביי ארץ ישראל, כאשר הכלל הוא שאין זכויות בלא חובות. לקרב את הנאמנים למדינת ישראל כמדינת היהודים (כדוגמת מרבית המגזר הדרוזי), ומאידך, לקבוע חוק לעידוד הגירה של אזרחים שאינם מזדהים עם יהדותה של המדינה.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן